יצחק מדרוהוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"{{הערת שוליים|בשפה המדוברת: ספראוידלויער. אור יקרות חלק א' עמ' קסז.}}. הרה"ק ר' יוסף היה בנו של הרב הקדוש ה[[קבלה|מקובל]] ר' משה מסווירזש שנהרג על קידוש השם{{הערת שוליים|ראה שם.}}. ולאמו מרת "יענטא הנביאה". היא נקראה בשם זה מכיון שכשהיתה מכבדת את הבית, היא היתה שומעת את קול ה[[מלאכים]] שאומרת קדושה והיתה מצטרפת אליהם באמירת קדוש. {{הערת שוליים|מים רבים, עמ' סט, א.}} | נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"{{הערת שוליים|בשפה המדוברת: ספראוידלויער. אור יקרות חלק א' עמ' קסז.}}. הרה"ק ר' יוסף היה בנו של הרב הקדוש ה[[קבלה|מקובל]] ר' משה מסווירזש שנהרג על קידוש השם{{הערת שוליים|ראה שם.}}. ולאמו מרת "יענטא הנביאה". היא נקראה בשם זה מכיון שכשהיתה מכבדת את הבית, היא היתה שומעת את קול ה[[מלאכים]] שאומרת קדושה והיתה מצטרפת אליהם באמירת קדוש. {{הערת שוליים|מים רבים, עמ' סט, א.}} | ||
היה תלמיד-חבר של [[הבעל שם טוב]]. הוא התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו על בואו אל הבעש"ט מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] הפסוק "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|תהילים לא, ו}} ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] על כך. ופ"א בתקופת התגוררותו בדרוהוביץ' קרה שפשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע ל[[מז'יבוז']] לפייסו. למחרת התפלל ב[[בית הכנסת]] של הבעש"ט ובעת [[קריאת התורה]] קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". ובעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט{{הערה|נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'}}. אחר כך שלח אליו את בנו הצעיר, רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים [[נשמה]] נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי.{{הערת שוליים|אגרא דפרקא אות כ"ט.}} במסורת ה[[חב"ד]]ית מסופר כי [[הבעש"ט]] התבטא עליו שהוא [[צדיק]] הדור{{הערת שוליים|ראה בארוכה בתשורה לחתונת וילשנסקי-וויסמן, [[תשס"ח]].}}. | היה תלמיד-חבר של [[הבעל שם טוב]]. הוא התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו על בואו אל הבעש"ט בעקבות מעשה{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28499_26.pdf כמובא כאן]}}. מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] הפסוק "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|תהילים לא, ו}} ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] על כך. ופ"א בתקופת התגוררותו בדרוהוביץ' קרה שפשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע ל[[מז'יבוז']] לפייסו. למחרת התפלל ב[[בית הכנסת]] של הבעש"ט ובעת [[קריאת התורה]] קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". ובעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט{{הערה|נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'}}. אחר כך שלח אליו את בנו הצעיר, רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים [[נשמה]] נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי.{{הערת שוליים|אגרא דפרקא אות כ"ט.}} במסורת ה[[חב"ד]]ית מסופר כי [[הבעש"ט]] התבטא עליו שהוא [[צדיק]] הדור{{הערת שוליים|ראה בארוכה בתשורה לחתונת וילשנסקי-וויסמן, [[תשס"ח]].}}. | ||
היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, וב[[שבת]] היה אוכל הרבה.{{הערת שוליים|קובץ בית אהרן וישראל.}} | היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, וב[[שבת]] היה אוכל הרבה.{{הערת שוליים|קובץ בית אהרן וישראל.}} | ||
גרסה מ־07:18, 3 באפריל 2017
רבי יצחק מדראהביטש, (נפטר בז' ניסן ה'תק"ד) היה מוכיח ומגיד מישרים בדרוהוביץ', בראדי, אוסטרהא, ובסוף ימיו בהורחוב[1].
נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"[2]. הרה"ק ר' יוסף היה בנו של הרב הקדוש המקובל ר' משה מסווירזש שנהרג על קידוש השם[3]. ולאמו מרת "יענטא הנביאה". היא נקראה בשם זה מכיון שכשהיתה מכבדת את הבית, היא היתה שומעת את קול המלאכים שאומרת קדושה והיתה מצטרפת אליהם באמירת קדוש. [4]
היה תלמיד-חבר של הבעל שם טוב. הוא התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו על בואו אל הבעש"ט בעקבות מעשה[5]. מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה בקריאת שמע שעל המיטה הפסוק "בידך אפקיד רוחי"[6] ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך לחזור בתשובה על כך. ופ"א בתקופת התגוררותו בדרוהוביץ' קרה שפשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע למז'יבוז' לפייסו. למחרת התפלל בבית הכנסת של הבעש"ט ובעת קריאת התורה קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". ובעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט[7]. אחר כך שלח אליו את בנו הצעיר, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים נשמה נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי.[8] במסורת החב"דית מסופר כי הבעש"ט התבטא עליו שהוא צדיק הדור[9].
היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, ובשבת היה אוכל הרבה.[10]
היו לו קשרים תמידיים ואדוקים ביותר עם הבעל שם טוב. בין הקשרים שלו עם הבעש"ט, נמנו גם קשרים נסתרים, עליהם אנו מוצאים באחד מכתבי הגניזה החרסונית:
והעצה לזה כי ביום הקדוש קודם תפילת נעילה יעשה יחוד, וגם אני אעשה אם ירצה ה', לכבוד קדושתו
באותם מכתבים, הבעל שם טוב מכנהו בתוארים מופלגים:
הרב הקדוש והטהור, חד מבני עליה, איש אלוקים, לו דומיה תהילה
הערות שוליים
- ↑ אור יקרות חלק א' עמ' קסו.
- ↑ בשפה המדוברת: ספראוידלויער. אור יקרות חלק א' עמ' קסז.
- ↑ ראה שם.
- ↑ מים רבים, עמ' סט, א.
- ↑ כמובא כאן
- ↑ תהילים לא, ו
- ↑ נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'
- ↑ אגרא דפרקא אות כ"ט.
- ↑ ראה בארוכה בתשורה לחתונת וילשנסקי-וויסמן, תשס"ח.
- ↑ קובץ בית אהרן וישראל.
- ↑ ראה מכתבים ע"ג, ע"ד.