אליהו בעל שם: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אליהו<ref>הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[שם הוי"ה|שם המפורש]] (י-ה-ו-ה). | '''רבי אליהו<ref>הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[שם הוי"ה|שם המפורש]] (י-ה-ו-ה). }} בן משה לואנץ''' אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו בעל שם") (1564 - 1636) היה [[רב]], הוגה דעות, [[מקובל]], דרשן ופייטן אשכנזי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ"ג באייר]] שכ"ד<ref>ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555. | לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ"ג באייר]] שכ"ד<ref>ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.}} למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר"ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא. | ||
בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע|קמעות]], והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם". | בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע|קמעות]], והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם". | ||
גרסה מ־23:46, 7 בפברואר 2017
רבי אליהו<ref>הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום בשם המפורש (י-ה-ו-ה). }} בן משה לואנץ אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו בעל שם") (1564 - 1636) היה רב, הוגה דעות, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.
תולדות חיים
לואנץ נולד בפרנקפורט בכ"ג באייר שכ"ד<ref>ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.}} למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של המהר"ל מפראג, ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.
בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו בקבלה ובכתיבת קמעות, והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם".
בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא "ויכוח היין עם המים".
רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס בכ"ט בתמוז שצ"ו, ויש אומרים שנפטר ביום כ"א בתמוז.[1] שצ"ו.
רבי ברוך בטלן, שהיה אביה של הרבנית רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן), חונך על ידי תלמידיו.[2]
חבורת הנסתרים
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של צדיקים נסתרים שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה בקדושה ובטהרה, והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.[3]
בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי יואל בעל שם) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי אדם בעל שם, מי שהכניס את רבי ישראל בעל שם טוב לקבוצת הצדיקים הנסתרים.
אדמו"ר הריי"צ מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים באירופה באותה התקופה.
תלמידיו
- התוספות יום טוב
- תלמידו המובהק היה רבי יואל בעל שם מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק רבי אדם בעל שם מראפשיץ, מי שהיה רבו של הבעל שם טוב.[4]
- רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"
חיבוריו
רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו.
ספריו הידועים לנו:
- רינת דודים על שיר השירים.
- מכלול יופי על קהלת.
- אדרת אליהו על הזוהר.
עדיין לא נדפסו:
- פירוש על מדרש בראשית רבה.
- מעגלי צדק על פירוש רבי בחיי בן אשר על התורה.
- פירוש על ספר חובות הלבבות.
- צפנת פענח על תיקוני זוהר.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- שיחת ח"י אלול תש"א.
- ספר הזכרונות.