שתיקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 10: שורה 10:
[[קטגוריה:האדם וגופו]] [[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:האדם וגופו]] [[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־11:23, 29 בינואר 2017

שתיקה משמשת בלשון הקודש להעדר או הימנעות מן הקול והדיבור הפיסיים. מושג זה קשור לבחינת ה'כתר', בהתאם לפסוק באיוב "כתר לי זעיר".

כתר פירושו: חכה בשקט, בשתיקה. היות והשותק - גם במישור של הפשט - מפגין 'ביטול' והעדר הבעה, לכן 'שתיקה' בחסידות מורה על 'ביטול'[1].

שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות[2].

הערות שוליים

  1. מבוסס על הביטאון "פרדס חב"ד".
  2. על פי מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור" תשי"ג אות ו'.