כפר חב"ד – הבדלי גרסאות
עריכה כללית |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]] | [[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]] | ||
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg |שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]] | [[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg |שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]] | ||
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] | '''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד. בכפר מתגוררים הריכוז הגדול בישראל של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. | ||
הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. | הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. | ||
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']] | [[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']] | ||
| שורה 43: | שורה 41: | ||
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70169 כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד?] {{אינפו}}}}. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. | שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70169 כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד?] {{אינפו}}}}. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. | ||
== שכונות == | === שכונות ורחובות=== | ||
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, "שכונת לוי יצחק" א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תשע"ז). | בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, "שכונת לוי יצחק" א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תשע"ז). | ||
בשנת [[תשע"ו]] קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}. | |||
בשנת [[תשע"ו]] קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר | |||
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%A9/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}. | הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%A9/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}. | ||
| שורה 59: | שורה 50: | ||
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}. | הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}. | ||
== מוסדות == | == מוסדות וגופים השוכנים בכפר == | ||
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]] | |||
* [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]" (הוקם בשנת [[תשמ"ו]] (1986)) | |||
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | *[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. | *[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. | ||
| שורה 75: | שורה 67: | ||
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. | *[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. | ||
* משרדי חב"ד שופ (מכירת ספרי קודש ומוצרי יודיאקה של האתר [[חב"ד אינפו]]) | * משרדי חב"ד שופ (מכירת ספרי קודש ומוצרי יודיאקה של האתר [[חב"ד אינפו]]) | ||
=== בתי כנסת === | |||
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד. | |||
*"המרכזי". | |||
*נחום יצחק. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. | |||
*"[[770 בכפר חב"ד|770]]". | |||
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]. | |||
*ישראל אריה לייב. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. [[משפיע]] ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]]. | |||
*רייטשיק שול. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. | |||
*ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}. | |||
*יעקב אבינו. | |||
*שערי אליהו. | |||
*בית כנסת בבית משפחת גינדי. | |||
*בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לצעירים | |||
=== מוסדות חינוך === | === מוסדות חינוך === | ||
| שורה 90: | שורה 96: | ||
== מבני ציבור == | == מבני ציבור == | ||
* מזכירות כפר חב"ד | |||
* המועצה האזורית עמק לוד | |||
* מתנ"ס - מרכז יצירה | |||
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית", מרפאת קופת "מאוחדת" ו"טיפת חלב". | |||
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]]) אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]). באולמות אלו מתקיימות רובם המכריע של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]. | |||
=== | ===שונות=== | ||
* "מאחורי הדבש" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש | |||
* | * ברכה נפרדת - במתחם בית הספר למלאכה | ||
* | |||
=== מקוואות === | === מקוואות === | ||
== כלכלה == | == כלכלה == | ||
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר. | רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר. | ||