משתמש:חלוקת דולרים/הלכתא למשיחא: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "המקור למושג "'''הלכתא למשיחא'''" הוא במסכת סנהדרין{{הערה|דף נא, ב}}, המושג מבטא את חוסר הרלוונ...") |
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
המושג "'''הלכתא למשיחא'''" מבטא את חוסר הרלוונטיות של הנושא המדובר, שיקבל מושג מעשי רק בימות המשיח, ובמילא אין צורך להתעמק בו יתר על המידה. מקורו בש"ס{{הערה|מסכת סנהדרין דף נא עמוד ב. מסכת זבחים דף מ"ה עמוד א.}}, ונעשה בו שימוש נרחב בשיח התורני{{הבהרה|צריך למצא שם מתאים יותר}}. בשנת ה'תשנ"א אמר הרבי שלימוד הלכות בית הבחירה צריך להיות בידיעה שתיכף ההלכות נעשים "הלכה למעשה", ולא ללמוד רק באופן של "הלכתא למשיחא" {{הערה|{{ציטוטון|ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "{{קו תחתון|הלכתא למשיחא}}", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאח"ז, כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!|[[דבר מלכות (שיחות)|דבר מלכות]] בלק תנש"א}}}}. | |||
==המקור לביטוי== | ==המקור לביטוי== | ||
הביטוי מובא בשתי מקומות בש"ס, | |||
הלכה שתהיה מעשית רק בימות המשיח. | הלכה שתהיה מעשית רק בימות המשיח. | ||
שורה 8: | שורה 9: | ||
במשא ומתן התלמודי, במקום שהיה מי שפסק הלכה כדבר שאינו נוהג עכשיו, ותמהו עליו: "הלכתא למשיחא?!". | במשא ומתן התלמודי, במקום שהיה מי שפסק הלכה כדבר שאינו נוהג עכשיו, ותמהו עליו: "הלכתא למשיחא?!". | ||
למשל, רב נחמן פסק הלכה לגבי מיתות בית דין. תמה עליו רב יוסף: "הלכתא למשיחא?". כלומר, להלכה זו נזדקק רק בימות המשיח, כשישובו דיני מיתות בית דין להיות נוהגים. | למשל, רב נחמן פסק הלכה לגבי מיתות בית דין. תמה עליו רב יוסף: "הלכתא למשיחא?". כלומר, להלכה זו נזדקק רק בימות המשיח, כשישובו דיני מיתות בית דין להיות נוהגים. | ||
הרמב"ם פוסק גם הלכתא למשיחא{{דרוש מקור|שיחת ש"פ חוקת תשכ"ג סעיף ב}} | |||
==ראב"ע== | |||
==שימוש בימינו== | |||
הלכה שתהיה בימות המשיח | |||
==ספרים בשם זה== | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה מ־02:03, 12 בינואר 2017
המושג "הלכתא למשיחא" מבטא את חוסר הרלוונטיות של הנושא המדובר, שיקבל מושג מעשי רק בימות המשיח, ובמילא אין צורך להתעמק בו יתר על המידה. מקורו בש"ס[1], ונעשה בו שימוש נרחב בשיח התורני[דרושה הבהרה]. בשנת ה'תשנ"א אמר הרבי שלימוד הלכות בית הבחירה צריך להיות בידיעה שתיכף ההלכות נעשים "הלכה למעשה", ולא ללמוד רק באופן של "הלכתא למשיחא" [2].
המקור לביטוי
הביטוי מובא בשתי מקומות בש"ס,
הלכה שתהיה מעשית רק בימות המשיח.
כלל הוא, שאין פוסקים הלכה בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה. אף על פי שעוסקים בדברי תורה גם בדינים שאינם נוהגים בזמן הזה, אין קובעים בהם הלכה במקום שיש מחלוקת. זאת מפני שאין קביעת הלכה באה אלא להורות הלכה למעשה, במה שנוהג עכשיו.
במשא ומתן התלמודי, במקום שהיה מי שפסק הלכה כדבר שאינו נוהג עכשיו, ותמהו עליו: "הלכתא למשיחא?!".
למשל, רב נחמן פסק הלכה לגבי מיתות בית דין. תמה עליו רב יוסף: "הלכתא למשיחא?". כלומר, להלכה זו נזדקק רק בימות המשיח, כשישובו דיני מיתות בית דין להיות נוהגים.
הרמב"ם פוסק גם הלכתא למשיחא[דרוש מקור: שיחת ש"פ חוקת תשכ"ג סעיף ב]
ראב"ע
שימוש בימינו
הלכה שתהיה בימות המשיח