שיחה:חנוכיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בלי קשר לדיון דלעיל, מצאתי [http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=272&ArticleID=518 כאן] דיון בשאלה האם אכן הציונים הארורים הם אשר המציאו את הכינוי לחנוכיה (והכנסתי בפנים מן המקורות שמביא) -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן <font size="4"><sub>*</sub></font></span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 19:15, כ"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''<font size="1">(27 בדצמ' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!''' | בלי קשר לדיון דלעיל, מצאתי [http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=272&ArticleID=518 כאן] דיון בשאלה האם אכן הציונים הארורים הם אשר המציאו את הכינוי לחנוכיה (והכנסתי בפנים מן המקורות שמביא) -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן <font size="4"><sub>*</sub></font></span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 19:15, כ"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''<font size="1">(27 בדצמ' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!''' | ||
:מאד מעניין, ישר כח! מזכיר את הפרק על עברית ולשון הקודש ב"יהדות התורה והמדינה" [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 19:18, 27 בדצמבר 2016 (UTC) | |||
גרסה מ־21:19, 27 בדצמבר 2016
מה הטעם שהרבי הדליק בחנוכיה פשוטה? ומה הטעם שהחסידים מדליקים בחנוכיות מהודרות ובשיטת הרמב"ם? פיני · (טובת הזולת) 14:08, 12 בדצמבר 2010 (UTC)
- התשובה השניה היא כפשוט, "הואיל ונפיק מפומי' דרב". חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ה' בטבת ה'תשע"א 17:10, 12 בדצמבר 2010 (UTC)
הרבי משתמש במילה זו?
על אף שמילדותי ידעתי שמקפידים לא להשתמש במילה שהציונים המציאו, לאחרונה שמעתי הרבה שטוענים בתוק, שהרבי כן משתמש במילה זו. חיפוש קל באוצר החכמה העלה שיש רק חנוכייה בתרגום של שיחות קודש תשל"ד ח"א עמוד 174, אך לא מצאתי זאת בשפת המקור, גם לא באידיש (אני באמצע להוריד את הקובץ המלא שיהיה יותר קל לדפדף, יכול להיות כמה עמודים לפני/אחרי). מישהו יכול להחכים? יש מקור אחר? להתראות - שיחה 18:09, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- כן. הרבי משתמש במילה זו כמה פעמים בשיחות מוגהות על אף שממה שאני ראיתי (אינו ראיה לכלום) יותר נפוץ הלשון מנורת חנוכה. ואם אין ברצונך להשתמש במילים שהציונים המציאו אז אל תשתמש במיל הכי נפוצה בדברי הרבי 'הכי' שהיא המצאה של בן אליעזר. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 18:23, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- אינו דומה כלל מילה שיש לה ביטוי נכון בלשון הקודש (הכינוי בפוסקים הוא מנורה, מכיון שהיא מהוה המשך ישיר למנורה שבבית המקדש כדברי הרמב"ן ובעל המאור ושאר ראשונים), למילה שאינה קיימת בלשון הקודש. ממילא נא לציין באיזה שיחה מוגהת נמצאת המילה. --שלום - עליכם כ"ו בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 19:45, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- שמעתי את הטענה פעמים רבות. אני לא נמנע מלהשתמש. אך כשבאתי לבדוק את אמיתות הטענה לא הצלחתי למצוא. אדרבה, לכן שאלתי. להתראות - שיחה 21:45, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- לקוטי שיחות חלק כא עמוד 169 הערה 44, ואף כי כידוע הוא לאו דווקא לשון הרבי, אבל מאידך הוא לא שינה..--הנחה - שיחה 08:00, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- א. יישר כח גדול על המצאת המקור. ב. פלא הכי גדול לומר על לשון שהרבי הגיה וחתם בטבעתו שאינה לשונו. צריכים לעשות חשבון נפש נוקב אם זה מה שמצטייר בעינינו כאשר קוראים ומתוודעים לאופן עריכת והדפסת השיחות! להתראות - שיחה 10:15, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- אני אשמח אם תסביר את דבריך אלו האחרונים. בעיני עצם העובדה שישנם כל כך הרבה סגנונות של הנחות שהרבי הגיה אומר שיש תחומים בהנחה שהרבי לא התערב (ולכן כתבתי שיתכן שאילו הרבי היה כותב הערה זו בעצמו הוא לא היה משתמש בלשון זו (וממילא כשתמצא הקלטה או כתי"ק (או אפילו מכתב) יהיה בזה עילוי לגבי הערה זו) ואם זאת לא נגע לו שהמניחים השתמשו בלשון זו ולכן לא שינה, (כמובן שיתכן שהערה זו כן נכתבה על ידי הרבי וכו')).--הנחה - שיחה 12:12, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- הערת אגב: אינני מבין איך כאשר בשיחה בלתי מוגהת מופיע רצף המילים "נשיא הדור", אתה מוכן להתעלם מכל התוכן מסביב ולהקיש באופן חד משמעי שהכוונה היא לרבי מלך המשיח שליט"א; ואילו בשיחה שאושרה על ידי הרבי להפצה כמוגהת על ידו, פתאום אפשר לטעון שמילה מסויימת לאו דוקא... -- ד. שטרן * השמים מספרים • 12:34, כ"ז בכסלו, ה'תשע"ז (27 בדצמ' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- על זה בדיוק דיברתי. שלא מבינים מה המשמעות של עשיית חילוקים בדברי הרב. הכל קודש קודשים! אם מתחילים לפקפק - עלולים להגיע מהר מאוד למקומות של כפירה בכל מה שעבר דרך הריל"ג, להכניס פירושים תמיהות ודיוקים מסולפים בדברי הרב, וכו' וכו'. 12:58, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- הי, חברים להרגע, (אני קצת מכיר את הסאטמערים שם אומרים שהציונים אינם כדבעי, מכאן ואילך אם רק תנסה להסביר שבכל מקרה יתכן שייעשה נס באמצעותם ותסביר שצריך להשפיע עליהם וכו' זה לא נקלט כי למי שהוא קטן השכל שוב לא שייך לעשות חילוקים, ולא לדון על שום דבר כי אצלו הכל קו אחד, תנסה לחלק זה רק יבלבל אותו..)
- ולך שטרן אין לי כלל מה לומר לך, משום שאתה מכניס לי מילים לפה, הייתה אישה קראו לה חווה היא סה"כ רצתה מאוד להחמיר ואמרה "אסור לגעת" ודווקא בגלל זה נכשלה, אין שום בעיה לדון מה הרבי כתב ואת מה הוא הגיה וכו' לא ראי ההגהה של הרבי על השיחות כראי המכתבים כראי ספר המנהגים כראי עיתונות כללית כראי מכתב כללי וכו וכו' (אתה הרי לא קורא מה שכתוב אלא מיד מבחין במשהו שפוגע באמונה שלך, כביכול, ואתה הרי יודע עד כמה היא חלשה (כאמונתו של הסאטמער'ר) אז אתה נזעק ומיד זועק וצועק כרוכיה ומבטל הדברים מבלי להקשיב... לא כתבתי כלל על הרבי, הערך עוסק ב'נשיא הדור' ולא ברבי שליט"א מלך המשיח, וא"כ יש להציב 'תבנית איחוד', כמו"כ). לא טענתי שהמילה כאן אינה מדוייקת אלא שההסתמכות עליה כמילה שיר"ש משתמשים בה, הוא מזה שהרבי לא מחק אותה וא כי הרבי השתמש איתה, כי זה שזה כתוב לא אומר שהרבי עצמו בשיחה משתמש במילה זו, זה ה-כ-ל, וזה נקרא "הבנת נקרא".
- אני לא יודע מה עם הרלי"ג אני באופן אישי לא מאמין לו מה הבעיה?--הנחה - שיחה 13:16, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- אכן בבלתי מוגה ישנו מעלה שאילו זה מדוייק, יוצא שהרבי השתמש במילה זו. כפי שזה בעניין של נשיא הדור (לבד זאת שהטענה שלי היא מהעניין כולו שמדבר אודות "ממוצע המחבר" "שורש הנשמות שבדור" גם) שהרבי משתמש בלשון נשיא הדור כפי שאפשר לשמוע בהקלטה.--הנחה - שיחה 13:48, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- איני יודע מה הם מניעיך בהשארת הציטוט, אולם מי שהניח את הציטוט שם הצהיר במפורש שכל עריכה שהוא מבצע כאן היא במטרה מאד מסויימת. ולכן אין צורך להיות סאטמר כדי להבין מהי כוונתו ולאן הוא חותר.
- ולטענתך "לא כתבתי כלל על הרבי", האם תהיה מוכן לפרסם ציטוטי "נשיא הדור הוא משיח שבדור" - "בלי לכתוב על הרבי"? -- ד. שטרן * השמים מספרים • 16:23, כ"ז בכסלו, ה'תשע"ז (27 בדצמ' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- הוא אשר אמרתי, אינך קורא את הטענות בדפי השיחה אלא מגיב באינסטינקטים.. (ולא רק נגד טענות שלי אלא גם של אחרים. ובעצם המהלכים שלך די דומים למהלכים שלו - כפי שאתה מבין אותם - שניכם מגיבים לפי תהליך מוכתב מראש ולא עניינית.)
- כן, תלוי מה נושא הערך, כפשוט.--הנחה - שיחה 17:07, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- לדידי, אין הבדל אם הרבי כתב בעצמו או אמר לאחרים לכתוב, או מינה אחרים לכתוב. לאנשים פשוטים כמוני, בדור ירוד ושפל מלא בנסיונות, אין את הכוחות להתחיל עם חילוקים דקים ועדינים שאינם נוגעים למעשה בכהוא זה. אני מאמין ברבי שליט"א אמונה בלתי מסוייגת, וכל אחד שמונה על ידו (סליחה, שהתמנה והוא לא מחה. אבל שוב, לדידי אין חילוק) להיות רכיב ברמקול העוצמתיים המפרסמים את דבר המלך - יותר אין לו שום מהות עצמאית, ואפילו אם הוא ינסה לעשות משהו היפך דעת קדשו של הרבי - ברגע שהרבי אישר את זה, הרי זהו רצונו של הרבי שדבר זה יתפרסם בצורה כזו על ידי יהודי זה. נכון, זה פאנטי, מטופש, ולא נאור, אבל בדיוק בשביל זה אנחנו נמצאים בימי החנוכה, בשביל להזכיר לעצמנו שצריך להניח שכלנו על הצד. להתראות - שיחה 17:51, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- אכן בבלתי מוגה ישנו מעלה שאילו זה מדוייק, יוצא שהרבי השתמש במילה זו. כפי שזה בעניין של נשיא הדור (לבד זאת שהטענה שלי היא מהעניין כולו שמדבר אודות "ממוצע המחבר" "שורש הנשמות שבדור" גם) שהרבי משתמש בלשון נשיא הדור כפי שאפשר לשמוע בהקלטה.--הנחה - שיחה 13:48, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- על זה בדיוק דיברתי. שלא מבינים מה המשמעות של עשיית חילוקים בדברי הרב. הכל קודש קודשים! אם מתחילים לפקפק - עלולים להגיע מהר מאוד למקומות של כפירה בכל מה שעבר דרך הריל"ג, להכניס פירושים תמיהות ודיוקים מסולפים בדברי הרב, וכו' וכו'. 12:58, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- הערת אגב: אינני מבין איך כאשר בשיחה בלתי מוגהת מופיע רצף המילים "נשיא הדור", אתה מוכן להתעלם מכל התוכן מסביב ולהקיש באופן חד משמעי שהכוונה היא לרבי מלך המשיח שליט"א; ואילו בשיחה שאושרה על ידי הרבי להפצה כמוגהת על ידו, פתאום אפשר לטעון שמילה מסויימת לאו דוקא... -- ד. שטרן * השמים מספרים • 12:34, כ"ז בכסלו, ה'תשע"ז (27 בדצמ' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- אני אשמח אם תסביר את דבריך אלו האחרונים. בעיני עצם העובדה שישנם כל כך הרבה סגנונות של הנחות שהרבי הגיה אומר שיש תחומים בהנחה שהרבי לא התערב (ולכן כתבתי שיתכן שאילו הרבי היה כותב הערה זו בעצמו הוא לא היה משתמש בלשון זו (וממילא כשתמצא הקלטה או כתי"ק (או אפילו מכתב) יהיה בזה עילוי לגבי הערה זו) ואם זאת לא נגע לו שהמניחים השתמשו בלשון זו ולכן לא שינה, (כמובן שיתכן שהערה זו כן נכתבה על ידי הרבי וכו')).--הנחה - שיחה 12:12, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- א. יישר כח גדול על המצאת המקור. ב. פלא הכי גדול לומר על לשון שהרבי הגיה וחתם בטבעתו שאינה לשונו. צריכים לעשות חשבון נפש נוקב אם זה מה שמצטייר בעינינו כאשר קוראים ומתוודעים לאופן עריכת והדפסת השיחות! להתראות - שיחה 10:15, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- לקוטי שיחות חלק כא עמוד 169 הערה 44, ואף כי כידוע הוא לאו דווקא לשון הרבי, אבל מאידך הוא לא שינה..--הנחה - שיחה 08:00, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
- שמעתי את הטענה פעמים רבות. אני לא נמנע מלהשתמש. אך כשבאתי לבדוק את אמיתות הטענה לא הצלחתי למצוא. אדרבה, לכן שאלתי. להתראות - שיחה 21:45, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
- אינו דומה כלל מילה שיש לה ביטוי נכון בלשון הקודש (הכינוי בפוסקים הוא מנורה, מכיון שהיא מהוה המשך ישיר למנורה שבבית המקדש כדברי הרמב"ן ובעל המאור ושאר ראשונים), למילה שאינה קיימת בלשון הקודש. ממילא נא לציין באיזה שיחה מוגהת נמצאת המילה. --שלום - עליכם כ"ו בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 19:45, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
ומה אם הרבי בעצמו אמר לא להאמין לדברי המזכירים באם אין הם מראים פתק חתום? תירגע להתראות, הנחה אינו מטיל ספק בקדושתם של השיחות המוגהות הוא אומר רק אשר הסגנון הוא סגנון של המניחים ולא של הרבי. ומה רע בכך? זה כתוב בפירוש בפתח דבר של לקו"ש ח"א! ויתירה מזו, גם בנוגע נביאים מובא בחסידות אשר זה שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד הוא מפני שהנבואה מתלבשת בנביא כך שהסגנון הוא סגנונו (לפני שאתה מגיב בצורה מתלהמת, פתח נא את הפתח דבר הנ"ל שהוגה גם הוא ע"י הרבי ותראה מה כתוב שם). שף ויתיב • קאנפרענץ רום 18:33, 27 בדצמבר 2016 (UTC)
מקור המילה
בלי קשר לדיון דלעיל, מצאתי כאן דיון בשאלה האם אכן הציונים הארורים הם אשר המציאו את הכינוי לחנוכיה (והכנסתי בפנים מן המקורות שמביא) -- ד. שטרן * השמים מספרים • 19:15, כ"ז בכסלו, ה'תשע"ז (27 בדצמ' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!