קוואטר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←השתלשלות המנהג: תקלדה) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בזמן שהיו עורכים [[ברית מילה]] בצנעה, לא היה צורך בזוג שיעביר את הילד מעזרת גברים לעזרת נשים. | בזמן שהיו עורכים [[ברית מילה]] בצנעה, לא היה צורך בזוג שיעביר את הילד מעזרת גברים לעזרת נשים. | ||
ברבות השנים, נוצר הנוהג לפיו עורכים בעת הברית סעודה גדולה ומהדרים בכבודו של התינוק ומעבירים אותו מיד | ברבות השנים, נוצר הנוהג לפיו עורכים בעת הברית סעודה גדולה ומהדרים בכבודו של התינוק ומעבירים אותו מיד ליד ונאספים גברים ונשים לחגיגת הברית, ומטעמי צניעות נוצר צורך להעביר את התינוק מעזרת נשים לעזרת גברים מבלי לגרום לכך שאיש יצטרך להיכנס בין הנשים או אשה בין הגברים, ולכן דאגו לזוג נשוי שיעביר את התינוק. | ||
מטעם זה, מקפידים במאוד שלא להיות 'קוואטער' יחד עם אשה אחרת, אפילו אם היא קרובת משפחתו, מלבד אבא עם בתו או בן עם אמו. | מטעם זה, מקפידים במאוד שלא להיות 'קוואטער' יחד עם אשה אחרת, אפילו אם היא קרובת משפחתו, מלבד אבא עם בתו או בן עם אמו. | ||
גרסה מ־22:30, 24 בנובמבר 2016
קְוואַטעֶר הוא הכינוי היהודי לזוג שמכניס את התינוק מעזרת גברים לעזרת נשים בחגיגת הברית. על פי המובא בספרים הקדושים, הסיוע בהעברת התינוק הוא סגולה לבנים[1].
הקוואטער מכונה גם 'סנדק שני' או 'סנדק קטן'.
מקור השם
מביא התינוק מכונה בלשון הקודש 'שושבין', ובאידיש 'געפאטער' או 'כפאטער' [= כהאבא] היות שהוא עומד תחת האבא ומביא את התינוק, וברבות הימים השתנה ההיגוי של מילה זו עד שנתקבע בשפת העם כ'קוואטער'.
בלקוטי שיחות[2] מובא שה'קוואטער' הוא משחק מילים שנקרא כן על שם 'כבוד טיר', היינו שכבודו הוא שעומד אצל הפתח.
ובערוך השולחן[3] כתב שהוא מלשון 'קטורת'.
השתלשלות המנהג
בשל דיני ההרחקות הנוהגות בין בני זוג לאחר לידה, האבא לא יכול לקחת בעצמו את התינוק מיד אשתו, ולכן מכניסים את התינוק באמצעות שליח[4].
בזמן שהיו עורכים ברית מילה בצנעה, לא היה צורך בזוג שיעביר את הילד מעזרת גברים לעזרת נשים.
ברבות השנים, נוצר הנוהג לפיו עורכים בעת הברית סעודה גדולה ומהדרים בכבודו של התינוק ומעבירים אותו מיד ליד ונאספים גברים ונשים לחגיגת הברית, ומטעמי צניעות נוצר צורך להעביר את התינוק מעזרת נשים לעזרת גברים מבלי לגרום לכך שאיש יצטרך להיכנס בין הנשים או אשה בין הגברים, ולכן דאגו לזוג נשוי שיעביר את התינוק.
מטעם זה, מקפידים במאוד שלא להיות 'קוואטער' יחד עם אשה אחרת, אפילו אם היא קרובת משפחתו, מלבד אבא עם בתו או בן עם אמו.
אסמכתא למנהג זה, מביא הרבי בלקוטי שיחות[5] מהסמיכות בפרשת תזריע "וביום השמיני ימול בשר ערלתו . . זאת תורת היולדת", שמכך ניתן ללמוד שגם לאשה יש שייכות למצוה זו.
ברוב הפוסקים[6] מובא שהקוואטער לא נמנה בין בעלי הברית הפטורים מאמירת תחנון ומחלק מהצומות, אך ישנם החולקים וסוברים שגם הוא נחשב מבעלי הברית[7].
מנהגים שונים
בכמה קהילות, ובתוכם חסידי חב"ד ברוסיה[8], היה נהוג בעבר שהקוואטער יהיה דווקא בחור צעיר שעוד לא התחתן.
בספר חסידים[9] מובא ששני בני הזוג (הקוואטערים) המיועדים להכניס את התינוק לברית טובלים במקווה (גם האשה).
בקיצור שולחן ערוך מנה את הקוואטער בין האנשים המחוייבים לעלות לתורה ביום הברית.
הקוואטער לובש בגדי שבת, ומשתתף בהוצאות ברית המילה יותר מכל שאר בעלי הכיבודין[10].
כל הקשורים להבאת התינוק לובשים טלית בעת ההולכה, ובתוכם הקוואטער.
באם האשה מעוברת, לא תשמש כקוואטער[11], ואף שהרבי כתב שלא הצליח לברר מנהג חב"ד בזה, ביאר את הטעם לכך שהוא מכיון שכאשר האשה מעוברת אין זה זוג היות ויש גם תינוק יחד עמהם[12].
אצל רבותינו נשיאינו
בדרך כלל נמנעו רבותינו נשיאינו מלהתראות בציבור יחד עם נשותיהם, ועל פי המידע שבידינו הפעם היחידה בה שימשו הרבי והרבנית חיה מושקא כ'קוואטערים' היתה בברית של ר' משה אשר הבר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אוצר הברית חלק ב' עמוד רמד, ליקוט מקיף של מנהגי הקהילות השונות בקוואטר
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, 'קוואטר' בברית בתוך שיחת השבוע
הערות שוליים
- ↑ בית דוד סימן רסה סעיף קטן כח. אוצר הברית סימן יב סעיף ט. אשרי יולדתו עמוד קמא.
- ↑ חלק כ"ב עמוד 56.
- ↑ יורה דעה סימן רסה סעיף י"א.
- ↑ ברית אבות סימן ה'.
- ↑ חלק כ"ב עמוד 56.
- ↑ וכן מנהג חב"ד. ראה שער הכולל סימן קלא.
- ↑ ברית יוסף עמוד 72 בשם המהרש"ל.
- ↑ הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון גליון קצח תרומה תשמ"א עמוד יט, בשם הרב זלמן שמעון דווארקין.
- ↑ סימן תז.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 56 בשם שו"ת לבושי מכלול.
- ↑ בברית אבות סימן ה' סעיף כו כתב שלא מצא מקור לחשש שזוהי סכנה לוולד, אך היות וכל דבר שמחזיקים אותו לסכנה ראוי לחוש לו - שב ואל תעשה עדיף. ובהסכמת ה'מנחת אלעזר' לספר זוכר הברית כתב למעשה שאם העיבור לא נראה לכל אין לחוש לזה, אך אם עוברה ניכר יש להימנע מחשש עין הרע שיסתכלו בה בעת שנושאת את התינוק.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 56.