שיחה:חמדת ימים

לרקע על הספר - ראו כאן • כתית למאור • בית הבד 22:45, 9 בנובמבר 2016 (UTC)

לעריכה

כתיבה מוטה ולא אובייקטיבית כלל, האם יודע המשתמש שלום הנכבד כי בדפוס הראשון הופיע בספר תפילה על שבתי צבי? יש גם מכתב מהרבי לא ללמוד בספר זה, ויש ע"ז גם פולמוס שלם בהערות. נא להוסיף תבנית לעריכה. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 02:03, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

כמה קל לכתוב ביקורת. כמה קשה לטרוח ולהביא מקורות. מדובר בנושא שנכתבו עליו ספרים עבי כרס. אם ברצונך להוסיף עוד אודות ספר זה שאדמו"ר הזקן מביאו בקונטרס אחרון לסימן רפ"ה הינך מוזמן להוסיף זאת בליווי מקורות. בערך נכתב הנושא בקצרה בהזכרת הצדדים היסודיים לכאן ולכאן. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 03:43, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

אכן, גדולי עולם תמכו בו וגדולי עולם התנגדו אליו כך שעריכתך האחרונה חסרת משמעות. בכותבך שאדה"ז מציין אליו משמע שברור שכן הוא, ולא היא צריכים לעקם כשמונת אלפים אותיות בכדי לומר כן, על כל זה נידון בארוכה בהערות הנ"ל. לא אמרתי שצריך שיהיה כתוב כאן שנתן העזתי כתבו, ביקשתי רק שהערך יהיה כתוב בצורה אובייקטיבית ולא דעתך האישית (מלבד זאת שישנו מכתב מפורש מהרבי לא ללמוד בספר הנ"ל, גם בשיחת חנוכה שציינתי העדיף הרבי לציין לספר לא תורני מאשר לצטט מהחמדת ימים (אף שמקורו של אותו הספר הוא מהחמדת ימים). אינני זוכר כרגע מקור השיחה אולם בוודאי אמצאו בימים הקרובים. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:33, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

דוגמא לאי-אובייקטיביות, מדוע מובאים כאן רק הספרים שמוכיחים צדקתו ולא הספרים שמוכיחים להיפך (ורבים הם, וביניהם תגובה למאמר חמדת ימים שנשכח ממני לפי שעה שם הקונטרס). שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:42, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

הבאתי כאן את כל הספרים שמצאתי בנושא זה באוצר החכמה במהלך חיפושי. האם באמת אתה חושב שלא הייתי מביא כאן ספר שלא עולה בקנה אחד עם דעתי (אם יש לי בכלל דעה בנושא)? שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 04:45, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

הינך צודק, הייתי מהיר מידי בשיפוטי ואני מתנצל על כך. אולם הבעיה במקומה עומדת, ועל כן הנני מוסיף תבנית לעריכה. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:49, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

כנראה שאינך מבין את משמעות התבנית או שלא קראת את הכתוב בה. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 04:50, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

שבחי הבעל שם טוב

דוגמה נוספת לאי אובייקטיביות. מי קבע שהספר איננו אמין? אפילו יהושע מונדשיין מסתמך עליו, היית צריך לכתוב 'ספר שאינו נחשב לאמין במיוחד בעיני שלום'. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 07:35, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

זהירות! העלמת מידע

מכיון ששלום אלוף בלתעתע בקוראים אציין כמה עובדות שהוא מנסה להסתיר:

‏*כתבתי אשר אינו ברור שאדה"ז ציין לחמדת ימים וצריך לעקם שמונת אלפים אותיות בשביל לומר כן ובעקבות דבריי אלה הוסיף שלום בגוף הערך אשר אדה"ז ציין לח"ה ויש מפרשים זה כספר הנ"ל. בכך השיג רווח כפול 1. מצא מקור שמציין אליו. 2. הציג אותי כמדבר בלשון הבאי כאשר הטעם היחיד שאין לומר שאדה"ז מתכוון אליו מכיון שכתוב ח"ה דהיינו חמדת הימים (כפי שנקרא בכ"מ) ולא חמדת ימים כפי שנקראת בד"כ. אך האמת רחוקה היא: אדה"ז מציין ל"ח"ה ח"ב פט"ו", מי שיפתח ח"י שם לא ימצא מבוקשו, ורק אם יטרח לעבור על כל הספר ימצא מבוקשו בחלק א' (ולא ח"ב) פ"ג (ולא פט"ו). אלא מאי? ישנם הטוענים שישנה טעות דפוס וצריך להיות חלק א' עמוד טו (ואכן בדפוס מסויים שהיה נפוץ אז הוא בע' טו). זאת אומרת שבנוסף לתימה איך נהיה מא' ב' ומפרק עמוד ישנה תמיהה נוספת מדוע ציין אדה"ז לעמוד שמשתנה בכל דפוס ולא לפרק.

‏*ענין זה לאו דוקא נעשה בזדון, ייתכן שנובע מחוסר ידיעה שלום מביא הרבה מקורות שמצטטים מהחמדת ימים. אולם עובדה זו פשוט לא נכונה: דרכו של בעהמ"ס חמדת ימים (יהיה מי שיהיה) הוא לצטט מכל מיני ספרים שקדמו לו ללא ציון המקור, בין השאר הוא מצטט מכתבי יד שלא נדפסו בימיו ויצאו לאור לאחר מכן, גם ממחברי ימיו נהג לצטט. ולכן כאשר רואים ציטוט מהחמדת ימים ללא ציון מפורש שנלקח משם ישנם שלוש אפשרויות: 1. שציטטו ממנו. 2. ציטטו מאותו מקור שציטט הוא. 3. לא פחות סביר - הוא ציטט מהם. יבוא מישהו וישאל היאך ציטט ממחברים שלאחריו, התשובה פשוטה, אותם מחברים היו אחריו רק אם נקבל שמחברו הוא מתלמידי האריז"ל.

‏*שלום כותב על 'רמזים' שבתאיים שיש מחלוקת אם לקבלם או לא, תוך התעלמות ברורה שאותם רמזים נתגלו רק לאחר שבתוך הספר נדפסו תפילות אשר לכל הדיעות חיברם נתן העזתי. אין חולק על נקודה פשוטה זו, השאלה היא רק אם המחבר הכניס תפילות אלו או שידי זרים שלטו בו.

ירא הקהל וישפוט. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 08:04, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

אינני מבין את הצורך לצווח על "העלמת מידע" בדפי שיחה. בדיוק בשביל זה יש כאן אנציקלופדיה שיתופית - שאם מישהו יכתוב ערך בעל מידע חלקי/לקוי/מוטעה, יבוא אחריו מישהו ויתקן בענייניות ובכבוד. ואם טענותיך מגובות בעובדות ומקורות אתה מוזמן להכניס לערך, ו"ירא הקהל וישפוט" בערך ולא בדף השיחה שלו. בהצלחה • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 11:38, ט' בחשוון, הקהל ה'תשע"ז

שף ויתיב מעולם לא הבין את משמעותה של אנציקלופדיה שיתופית. הוא נרשם לכאן בתור תפקיד "מבקר המדינה", כאשר בתפקיד המערכת המושחתת עומדים כל העורכים של האתר שלכולם כוונות זדון וכוונות אפילות זידוניות, והוא בא לכאן כדי לחשוף כוונות זדוניות אלו תוך כדי ניצול אומץ לבו הטהור! לא אגיב יותר לדבריו של שף ויתיב בנושא זה. ידע הקהל וישפוט, כי ערך זה נעשה מתוך כוונות זדון אפילות, ומתוך מטרה להחדיר ספר שבתאי לתוך לבבות חסידים טהורים! שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 14:27, 10 בנובמבר 2016 (UTC)‎

ושוב אתה מתעתע בקהל. כולם מוזמנים לפתוח את היסטוריית העריכה של הערך ולראות את המלחמות, כאשר אפילו את התבנית 'לעריכה' שהוספתי הוריד שלום.

אבקש סליחה אם בלהט הדברים פגעתי במישהו. נא לקחת דבריי באופן ענייני ולא אישי. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 16:34, 10 בנובמבר 2016 (UTC)