שיניים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "בחי'" ב־"בחינת") |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}}'''שיניים''' הם | {{בעבודה}} | ||
[[קובץ:שיניים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השיניים הקדמיות]] | |||
'''שיניים''' הם עצמים הקבועים ב[[פה]] ותפקידם הוא לטחון ולרסק את המאכל. השיניים משמשות גם להפקת חלק מצלילי הדיבור. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
גרסה מ־02:55, 9 בנובמבר 2016
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
שיניים הם עצמים הקבועים בפה ותפקידם הוא לטחון ולרסק את המאכל. השיניים משמשות גם להפקת חלק מצלילי הדיבור.
בחסידות
אדמו"ר הזקן מפרש[1] את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון לגוף מה שאין כן כשלא ילעוס ויטחון המאכל בשיניו לא יבא לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון לרמ"ח אברין דמלכא שתהא נפשו מרכבה אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת נשינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן ולהיות ממארי דחושבנא לשקול כל דרכיו ולפלס מעגלותיו. (ענין זה נקרא בלשון הגמ' מדקדק במעשיו), כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות אוי"ר כל חד לפום מאי דמשער בלבי' ושוקל במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.
ועל ידי זה יגיע לבחינת ומדרגת החלב. כמו שהחלב עד"מ מגדל את הולד להיות אבריו נגדלים. כך בחינת החלב של תורה מגדל את מדותיו אהוי"ר כו' להיות לו אהבה ויראה היותר גדולים בגדלות המוחין.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ תורה אור ויחי מז, ג