צמצומים שלפני צמצום הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "==עניינם: המשכת האור=== עניינם של צמצום אלו הוא המצאת האור מהתכללותו בעצמות להיות בגדר מ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==עניינם: המשכת האור | {{פירוש נוסף|נוכחי=בצמצומים שהיו ב[[אור אין סוף]] לפני [[צמצום הראשון]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}} | ||
==עניינם: המשכת האור== | |||
עניינם של צמצום אלו הוא המצאת האור מהתכללותו ב[[עצמות]] להיות בגדר מציאות אור. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות, מהמשכתה מהעצמות ממש ולאחר מכן ירידה אחרי ירידה עד ירידתה להיות בחינת אור הממלא את מקום החלל. ירידות אלו הן באמצעות עניין הצמצום דווקא, לפי שכל יציאה והמשכת אור ממקורו היא על ידי צמצום ו[[העכבה]] של מקור האור.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך הכרח כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכת האור גדול יותר, לפי שעצם עניין ה[[רצון]] הוא צמצום והעכבה, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}} | עניינם של צמצום אלו הוא המצאת האור מהתכללותו ב[[עצמות]] להיות בגדר מציאות אור. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות, מהמשכתה מהעצמות ממש ולאחר מכן ירידה אחרי ירידה עד ירידתה להיות בחינת אור הממלא את מקום החלל. ירידות אלו הן באמצעות עניין הצמצום דווקא, לפי שכל יציאה והמשכת אור ממקורו היא על ידי צמצום ו[[העכבה]] של מקור האור.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך הכרח כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכת האור גדול יותר, לפי שעצם עניין ה[[רצון]] הוא צמצום והעכבה, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}} | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
מצד זה שעצמותו אינו מוגדר בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות - [[יש מאין]] כמציאות ה[[יש]] (ולא עילה ועלול), | מצד זה שעצמותו אינו מוגדר בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות - [[יש מאין]] כמציאות ה[[יש]] (ולא עילה ועלול), | ||
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול, ממילא בהכרח שיש רבוי צמצומים עד לצמצום הראשון שעל ידה היא המשכת דרגה הראשונה שבאור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}} | ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול, ממילא בהכרח שיש רבוי צמצומים עד לצמצום הראשון שעל ידה היא המשכת דרגה הראשונה שבאור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}} | ||
==ראו גם== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־08:26, 31 באוקטובר 2016
עניינם: המשכת האור
עניינם של צמצום אלו הוא המצאת האור מהתכללותו בעצמות להיות בגדר מציאות אור. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות, מהמשכתה מהעצמות ממש ולאחר מכן ירידה אחרי ירידה עד ירידתה להיות בחינת אור הממלא את מקום החלל. ירידות אלו הן באמצעות עניין הצמצום דווקא, לפי שכל יציאה והמשכת אור ממקורו היא על ידי צמצום והעכבה של מקור האור.[1] ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי שהמשכתו הוא ברצון ולא בדרך הכרח כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכת האור גדול יותר, לפי שעצם עניין הרצון הוא צמצום והעכבה, והרצון הוא אותם אותיות המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.[2][3][4]
פרטי הדרגות
ובפרטיות כמה דרגות בצמצום זה:
- המצאת האור מהעצמות - תחילת מציאות האור הוא כלול בעצמות ממש.[5] ושם הוא אינו בבחינת מציאות כלל ולמעלה אפילו מעניין היכולת גם כן, וזאת מכיוון שהעצמות מובדל מכל עניין, וכל העניינים (יכולת, מאור, אור) שבו הם בו בהשוואה ממש, ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות,[6] לכן המשכת האור מהאור הכלול בהעצמות ממש להיות בבחינת יכולת הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".[7]
- ירידות באור גופא - לאחרי ירידה זו ישנה הירידה וצמצום שמה"יכולת" להיות בגדר "אור כלול במאור". ("אור הכלול במאור" הוא למטה מה"יכולת", לפי שה"יכולת" עניינה היכולת להאיר ושלא להאיר בהשוואה, משאין כן "מאור" מבטא את היכולת כפי שהיא "מצוירת" כבר ביכולת להאיר שהרי זה כל עניין המאור להאיר.) ולאחר מכן ירידה וצמצום מאור כלול (שגם אור הכלול במאור עדיין אינו "מציאות אור") להיות בגדר מציאות אור. ובאור גופה ישנם כמה ירידות וצמצמים, עד לירידה וצמצום האחרון (המכונה צמצום בבחינת מרובע (כפי שהוא לפני צמצום)) שלפני צמצום הראשון, שעניינו הירידה באור להיות בערך העולמות ממש, (שאף שאור זה הוא לפני הצמצום היא "שייכת" לעולמות. והראיה, מהצמצום עצמו שהרי ללא הצמצום אי אפשר להיות עולמות וזאת משום שהאור סותר לעולמות, זה גופא מורה על שייכותו לעולמות שלכן הוא סתירה למציאותם).[7]
הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה
ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.
דווקא המשכה שבדרך עילה ועלול - שהאור היה כלול תחילה בעצם שלמעלה מהאור, ונמשך לאחר מכן להיות בגילוי, מחייב צמצום. משום שכל המשכת אור בא על ידי צמצום. משאין כן אילו האור היה מתהווה מהעצמות יש מאין כהתהוות היש, לא היה מוכרח עניין הצמצום כלל.
מצד זה שעצמותו אינו מוגדר בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות - יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול), ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול, ממילא בהכרח שיש רבוי צמצומים עד לצמצום הראשון שעל ידה היא המשכת דרגה הראשונה שבאור מהאור הכלול בעצמותו.[8]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה
- ↑ הרבי הרש"ב תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.
- ↑ הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.
- ↑ ספר הערכים חלק ג עמוד ע.
- ↑ שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה, מאמר דיבור המתחיל החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)
- ↑ שבת פרשת יתרו תשמ"ה.
- ↑ 7.0 7.1 מאמר באתי לגני תשמ"ה.
- ↑ שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.