חנון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''חנון''' הוא תיקון השלישי מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין. ==עניינו== כתוב ה' אל רחום וחנ...")
 
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ")
שורה 2: שורה 2:


==עניינו==
==עניינו==
כתוב ה' אל רחום וחנון כו', וכתיב חנון ורחום ה' (משמע ששם הוי"ה נמשך ממידת חנון). ומפרש אדמו"ר הזקן, כי פירוש הוי' אל רחום וחנון הוא שמבחי' הויה מקור כל ההתהוות נמשכו המדות להיות חנון ורחום. אבל חנון ורחום הוי"ה פירושו שכדי להיות בחינת הויה שהוא בחינת צמצום והתפשטות כו' כל זה הוא מחמת שהוא חנון ורחום.  
כתוב ה' אל רחום וחנון כו', וכתיב חנון ורחום ה' (משמע ששם הוי"ה נמשך ממידת חנון). ומפרש אדמו"ר הזקן, כי פירוש הוי' אל רחום וחנון הוא שמבחינת הויה מקור כל ההתהוות נמשכו המדות להיות חנון ורחום. אבל חנון ורחום הוי"ה פירושו שכדי להיות בחינת הויה שהוא בחינת צמצום והתפשטות כו' כל זה הוא מחמת שהוא חנון ורחום.  


על פי זה מפרש אדה"ז את הפסוק "ואתחנן אל הויה", שהמשכתי מבחינת חנון כדי להיות בחי' הוי'. וזהו שאמרו אין ואתחנן אלא מתנת חנם כו'. פי' חנם בלא מצות דהיינו שהמשיך מבחי' גבוה ונעלה מאד למעלה מעלה מבחי' המצות שאין המצות מגיעות שם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/27/3a&search=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9D ליקוטי תורה ואתחנן ג, א]}}.
על פי זה מפרש אדה"ז את הפסוק "ואתחנן אל הויה", שהמשכתי מבחינת חנון כדי להיות בחינת הוי'. וזהו שאמרו אין ואתחנן אלא מתנת חנם כו'. פי' חנם בלא מצות דהיינו שהמשיך מבחינת גבוה ונעלה מאד למעלה מעלה מבחינת המצות שאין המצות מגיעות שם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/27/3a&search=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9D ליקוטי תורה ואתחנן ג, א]}}.
{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]

גרסה מ־13:25, 11 באוקטובר 2016

חנון הוא תיקון השלישי מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין.

עניינו

כתוב ה' אל רחום וחנון כו', וכתיב חנון ורחום ה' (משמע ששם הוי"ה נמשך ממידת חנון). ומפרש אדמו"ר הזקן, כי פירוש הוי' אל רחום וחנון הוא שמבחינת הויה מקור כל ההתהוות נמשכו המדות להיות חנון ורחום. אבל חנון ורחום הוי"ה פירושו שכדי להיות בחינת הויה שהוא בחינת צמצום והתפשטות כו' כל זה הוא מחמת שהוא חנון ורחום.

על פי זה מפרש אדה"ז את הפסוק "ואתחנן אל הויה", שהמשכתי מבחינת חנון כדי להיות בחינת הוי'. וזהו שאמרו אין ואתחנן אלא מתנת חנם כו'. פי' חנם בלא מצות דהיינו שהמשיך מבחינת גבוה ונעלה מאד למעלה מעלה מבחינת המצות שאין המצות מגיעות שם[1].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==