לאלפים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''לאלפים''' הוא תיקון התשיעי מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין המשפיע מבחינת נוצר חסד (של ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


במקום אחר מוסיף האר"י הקדוש{{הערה|ספר הליקוטים - פרשת כי תשא - פרק לד}} כי שם זה מיוחד לזמן עקבתא דמשיחא, שני האלפים האחרונים של העולם, וזה לשונו: "נוצר חסד לאלפים. הנה שם מ"ה בריבוע יש בו ששה אלפים, שז"ס ו' אלפי שנין הוי עלמא, שהם ו"ק דז"א הנק' עולם, כמש"ה (תלים פ"ט ג') אמרתי עולם חסד יבנה, כי מחסד מתחיל בנין העולם. והנה אימא עילאה, הנוצר חסד ושומרו לאלפים האחרונות, כי הראשונים יש להם מעצמם, והאמצעים שהם של תורה אינו צורך, אבל ב' אלפים של ימות המשיח האחרונים שאנו בגלות, לאלו נוצר אימא החסד. ונוצ"ר הוא גי' רצו"ן, כי המחשבה באבא ורצון באימא, גם ר"ת 'נוצר 'חסד 'לאלפים, הוא נחל, שהיא אימא כו'".
במקום אחר מוסיף האר"י הקדוש{{הערה|ספר הליקוטים - פרשת כי תשא - פרק לד}} כי שם זה מיוחד לזמן עקבתא דמשיחא, שני האלפים האחרונים של העולם, וזה לשונו: "נוצר חסד לאלפים. הנה שם מ"ה בריבוע יש בו ששה אלפים, שז"ס ו' אלפי שנין הוי עלמא, שהם ו"ק דז"א הנק' עולם, כמש"ה (תלים פ"ט ג') אמרתי עולם חסד יבנה, כי מחסד מתחיל בנין העולם. והנה אימא עילאה, הנוצר חסד ושומרו לאלפים האחרונות, כי הראשונים יש להם מעצמם, והאמצעים שהם של תורה אינו צורך, אבל ב' אלפים של ימות המשיח האחרונים שאנו בגלות, לאלו נוצר אימא החסד. ונוצ"ר הוא גי' רצו"ן, כי המחשבה באבא ורצון באימא, גם ר"ת 'נוצר 'חסד 'לאלפים, הוא נחל, שהיא אימא כו'".
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]

גרסה מ־12:51, 11 באוקטובר 2016

לאלפים הוא תיקון התשיעי מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין המשפיע מבחינת נוצר חסד (של אבא) למזל נקה של אמא. הוא מכוון כנגד תיקון "על שלשים" בזעיר אנפין.

עניינו

בספר פרי עץ חיים[1] נתבאר כי תיקון זה מוריד את השפע של רצון משם ע"ב לשם מ"ה הנקרא "שם הוי"ה דאלפין", וכשמו - נוצר חסד לאלפים. וזה לשונו: "ודע, כי י"ג ת"ד הם ג' הויות, שבהם י"ב אותיות, והם נגד י"ב ת"ד, והמזל הכוללם אותן כולם הם י"ג. וג"פ הויה, עולה ע"ח, גי' מזלא, להורות, דכולא במזלא איתכללו. והנה אם נדקדק באותיות נוצר, הם רצון בהיפך, כי במצח הוא רצון חסד עילאה, ולמטה בזקן נהפך לנוצר, והוא תיקון ח' היוצא מרצון העליון שבמצח, ומקיף הזקן. ולהיות כי הוא בינה שבכתר, נמצא בר"ת נוצר חסד לאלפים - נחל, כי הוא נחל קדומים, והוא הנוצר חסד לאלפים, זו נוצר חסד עלאה, להורידו למטה, כי חסד עלאה הוא הויה דיודין, גי' חסד, ויורד למטה משם להויה דאלפין על ידו, וזהו לאלפים".

במקום אחר מוסיף האר"י הקדוש[2] כי שם זה מיוחד לזמן עקבתא דמשיחא, שני האלפים האחרונים של העולם, וזה לשונו: "נוצר חסד לאלפים. הנה שם מ"ה בריבוע יש בו ששה אלפים, שז"ס ו' אלפי שנין הוי עלמא, שהם ו"ק דז"א הנק' עולם, כמש"ה (תלים פ"ט ג') אמרתי עולם חסד יבנה, כי מחסד מתחיל בנין העולם. והנה אימא עילאה, הנוצר חסד ושומרו לאלפים האחרונות, כי הראשונים יש להם מעצמם, והאמצעים שהם של תורה אינו צורך, אבל ב' אלפים של ימות המשיח האחרונים שאנו בגלות, לאלו נוצר אימא החסד. ונוצ"ר הוא גי' רצו"ן, כי המחשבה באבא ורצון באימא, גם ר"ת 'נוצר 'חסד 'לאלפים, הוא נחל, שהיא אימא כו'".
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. שער הסליחות פרק ח
  2. ספר הליקוטים - פרשת כי תשא - פרק לד