כפרות: הבדלים בין גרסאות בדף

וכן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]] אין מוזכר הדעה השוללת כלל{{הערה|או"ח סימן תרה}}: נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו', ועושין כן ג' פעמים וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטה ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח, אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ:

==צבע הכפרות ומספרם==

אדה"ז פוסק בשו"ע שלו: "בוחרין בתרנגולים לבנים ע"ד שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו במה דברים אמורים כשהלבנים מזומנים לפניו אז יבחר בהם מבאחרים, אבל אם אינם מזומנים לפניו לא יחזר אחריהם בדוקא משום שזהו כעין דרכי האמורי שדרכם לחזר אחר תרנגולים לבנים להקריבן לעבודה זרה וכתיב ובחקותיהם לא תלכו".