יראה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:נפש" ב־"קטגוריה:נפש אלוקית") |
מ (החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"אין סוף ברוך הוא") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יראה''' היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש ה[[אדם]] כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת אין סוף ברוך הוא". רגש זה הוא לעומת רגש ה[[אהבה]]. היראה הינה השורש לכל השס"ה מצוות לא תעשה כיון שאדם הירא את [[הקב"ה]] לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות. | '''יראה''' היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש ה[[אדם]] כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]]". רגש זה הוא לעומת רגש ה[[אהבה]]. היראה הינה השורש לכל השס"ה מצוות לא תעשה כיון שאדם הירא את [[הקב"ה]] לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות. | ||
יראת ה' היא [[מצוות עשה]] כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ו[[יראה עילאה]] - ירא בושת. מצוות יראת ה' היא שורש ל[[שס"ה מצוות לא תעשה]]. | יראת ה' היא [[מצוות עשה]] כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ו[[יראה עילאה]] - ירא בושת. מצוות יראת ה' היא שורש ל[[שס"ה מצוות לא תעשה]]. |
גרסה מ־05:24, 29 בספטמבר 2016
יראה היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש האדם כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת אין סוף ברוך הוא". רגש זה הוא לעומת רגש האהבה. היראה הינה השורש לכל השס"ה מצוות לא תעשה כיון שאדם הירא את הקב"ה לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות.
יראת ה' היא מצוות עשה כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ויראה עילאה - ירא בושת. מצוות יראת ה' היא שורש לשס"ה מצוות לא תעשה.
יראה תתאה
יראה תתאה היא הדרגה הקודמת ביראת ה'. דרגה זו היא כנגד אות ה' תתאה של שם הוי"ה וענינה הוא קבלת עול מלכות שמים, ופחד ה' כפחד המלך שהיא יראה חיצונית ונגלית.
על יראה תתאה נאמר כי אם אין יראה אין חכמה, שיראה זו קודמת לחכמה. יראה זו היא הדרגה הראשונה אליה מגיע עובד ה' ורק לאחריה יוכל להשיג את דרגת ה"יראה עילאה".
יראה עילאה
יראה עילאה היא הדרגה הגבוהה ביראת ה' והיא כנגד אות יו"ד בשם הוי"ה וענינה הוא ירא בושת, שמתבושש מפני גדולה ה'. על יראה זו נאמר "אם אין חכמה אין יראה", שדרגה זו מגיעה ממקום שהוא למעלה מספירת החכמה. שעל ידי התבוננות איך כל דבר נולד ("איזהו חכם הרואה את הנולד") ונתהווה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, ואי לזאת השמים והארץ וכל צבאיו בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיב, ואין ואפס ממש כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה, ועל ידי זה בא לידי יראה עילאה.
יראה עילאה נמשכת מן פנימיות האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה.