12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים "
עוד התי"ו מלשון תתאו לכם וגו' ותרגום אונקלוס תכונון לכון, ו[[רש"י]] כתב מלשון שפוע, וכן הת הוא סוף השיפוע מכוון לעולם העליון במדתו ותקונו וגבולו שלא יתפשט יותר בסוד שיעור קומה, והגיע סוף התמונה עד הת והיא סוף האותיות כי הת מורה בגבורה העליונה ונוראה והציור מורה במדת הדין הרפה סוף הבנין כאשר יתבאר בע"ה. הרי כמו שהת היא סוף האותיות ותכליתן, כן [[מדת הדין]] הרפה שהיא [[מידת המלכות]] היא סוף הבנין ותכליתו, ומשם ולמטה הוא עולם הנפרדים דכתיב ומשם פרד וגו' והמדה הזאת בידה מות וחיים כפי מה שנגזר מלמעלה וזהו ת תחיה ת תמות. וסימנך אני אמית ואחיה.
הת ציורה [[ר]] [[ו]] והו הפוכה וראשה למטה וכן היא הוראתה בדין קשה כי הו היא [[רחמים ]] ובהתהפכה תתהפך לדין כאשר כתבתי לך כמה פעמים כי כל שם למפרע או מהופך או אות עקוב מורה דין וע"כ הושמה לסימן למיתה כי הרשעים הפכו הרחמים ה[[רחמים]] לדין.{{הערה|מגן דוד ערך ת}}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אותיות]]