אשת כהן שנתיחדה עם גוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " אפי' " ב־" אפילו "
מ (החלפת טקסט – " י"ל " ב־" יש לומר ")
מ (החלפת טקסט – " אפי' " ב־" אפילו ")
שורה 11: שורה 11:
אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא"כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה "לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה" כו'.
אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא"כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה "לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה" כו'.
===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===
===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===
ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  
ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  
===טענת "רגלים לדבר" - מחלוקת אדמו"ר הזקן והבית שמואל===
===טענת "רגלים לדבר" - מחלוקת אדמו"ר הזקן והבית שמואל===
ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו' ס"ק כ"ד}} של "רגלים לדבר" כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו "ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו'" עכ"ל.  
ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו' ס"ק כ"ד}} של "רגלים לדבר" כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו "ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו'" עכ"ל.