מנצפ"ך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | ||
ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ"ך הן שרש האותיות, שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות. | ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ"ך הן שרש האותיות, שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.}}. | ||
==רמזה בגוף האדם== | |||
== | ה[[אר"י]] מבאר {{הערה|בשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא}} כיצד נרמזים הגבורות בידים: | ||
"הנה ה[[חוטם]] היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך. כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת. וה[[פה]] היא אות [[פ']] דמנצפ"ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה. והזרועות הם [[ן']] פשוטה... כי הזרוע ארוך וסתום כעין ן' פשוטה. והידים הם אות [[ך']] דמנצפ"ך כי ך' במלוא' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת האצבעות, והאצבעות הם אות [[ץ']] פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צ', וגם ציור אות ה' ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־03:08, 28 בספטמבר 2016
אותיות מנצפ"ך הן אותיות כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: "מנצפ"ך צופים אמרו", שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, אלו מהן בראש התיבה או בתוכה, ואלו בסוף התיבה. האותיות שבאמצע תיבה מורות על גבורות, והאותיות הסופיות הם החסדים.
כי מאחר שלשון הקודש אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק הנביאים מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה.
ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ"ך הן שרש האותיות, שהן ה' גבורות המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות[1].
רמזה בגוף האדם
האר"י מבאר [2] כיצד נרמזים הגבורות בידים: "הנה החוטם היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך. כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת. והפה היא אות פ' דמנצפ"ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה. והזרועות הם ן' פשוטה... כי הזרוע ארוך וסתום כעין ן' פשוטה. והידים הם אות ך' דמנצפ"ך כי ך' במלוא' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת האצבעות, והאצבעות הם אות ץ' פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צ', וגם ציור אות ה' ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
- ↑ שער היחוד והאמונה פ"ד.
- ↑ בשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא