ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
האות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
האות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
==צורתה וערכה==
==צורתה וערכה==
אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו. ולכן עיקרה מורה על [[קו האמצעי]] של [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]. ולכן לעיתים אות זו מורה על דעת (כמו באות ו' של ואלקי יעקב המורה על התפשטות הדעת בז"א), ולעתים על תפארת, ולעיתים על יסוד (כמו בחמשת עשר הווין של אמת ויציב המורות על היכל היסוד). כמו כן שני הנקודות המיוחדות לאות ו' מורות על שלשת ספירות אלו, שהרי [[חולם]] הוא כנגד הדעת והתפארת{{הערה|כמבואר באוצרות חיים בשער העקודים כי ניקוד החולם יוצא מתפארת דא"ק, ואילו בסדר הנקודות של קמץ פתח וחולם, מורה החולם על הדעת לאחר הקמץ והפתח שהם חכמה ובינה), וכמו שמבואר בקבלה  שבשם הוי"ה שבברכת רפאנו ב[[שמונה עשרה]] יש לכוין חולם שהוא כנגד התפארת ולכן משמעות מילת חולם הוא מלשון רפואה (חלים).
אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו. ולכן עיקרה מורה על [[קו האמצעי]] של [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]. ולכן לעיתים אות זו מורה על דעת (כמו באות ו' של ואלקי יעקב המורה על התפשטות הדעת בז"א), ולעתים על תפארת, ולעיתים על יסוד (כמו בחמשת עשר הווין של אמת ויציב המורות על היכל היסוד). כמו כן שני הנקודות המיוחדות לאות ו' מורות על שלשת ספירות אלו, שהרי [[חולם]] הוא כנגד הדעת והתפארת, כמבואר ב[[אוצרות חיים]] בשער העקודים, כי ניקוד החולם יוצא מ[[תפארת]] ד[[א]], ואילו בסדר הנקודות של קמץ פתח וחולם, מורה החולם על הדעת לאחר הקמץ והפתח שהם חכמה ובינה), וכמו שמבואר בקבלה  שבשם הוי"ה שבברכת רפאנו ב[[שמונה עשרה]] יש לכוין חולם שהוא כנגד התפארת ולכן משמעות מילת חולם הוא מלשון רפואה (חלים).


ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.
ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.

גרסה מ־17:30, 27 בספטמבר 2016

האות וי"ו היא אות השישית מבין אותיות של לשון הקודש.

צורתה וערכה

אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כיו"ד אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו. ולכן עיקרה מורה על קו האמצעי של דעת תפארת יסוד. ולכן לעיתים אות זו מורה על דעת (כמו באות ו' של ואלקי יעקב המורה על התפשטות הדעת בז"א), ולעתים על תפארת, ולעיתים על יסוד (כמו בחמשת עשר הווין של אמת ויציב המורות על היכל היסוד). כמו כן שני הנקודות המיוחדות לאות ו' מורות על שלשת ספירות אלו, שהרי חולם הוא כנגד הדעת והתפארת, כמבואר באוצרות חיים בשער העקודים, כי ניקוד החולם יוצא מתפארת דא"ק, ואילו בסדר הנקודות של קמץ פתח וחולם, מורה החולם על הדעת לאחר הקמץ והפתח שהם חכמה ובינה), וכמו שמבואר בקבלה שבשם הוי"ה שבברכת רפאנו בשמונה עשרה יש לכוין חולם שהוא כנגד התפארת ולכן משמעות מילת חולם הוא מלשון רפואה (חלים).

ערכה של אות וי"ו בגימטריא הוא שש, והיא מורה על ששת המידות. שאות זו היא אות השלישית בשם הוי"ה, וגם משום כך היא מורה על המידות.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.

בעמק המלך[1] מבואר: "אות ויו נקודתה עשתה קו לאחוריה למטה, ולא היה לה כל כך הארה, שיכולה לצאת חוץ מגבולה". כוונתו לבאר כי למרות שהאותיות ג וו מורות שניהם על השפעה, הרי שקו הו' אין בו את הקו המורה על השפעה, למרות שכל מהותו של הו' הוא המשכה מלמעלה למטה.

הערות שוליים

  1. שער א - פרק לג