עגונה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''היתר עגונה''' הוא נושא הלכתי סבוך וחמור הנוגע לאיסור אשת איש שהוא מהנושאים החמורות ביות...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''היתר עגונה''' הוא נושא הלכתי סבוך וחמור הנוגע לאיסור אשת איש שהוא מהנושאים החמורות ביותר. עם זאת, תמיד חיפשו חז"ל ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי להתיר עגונות מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין. | '''היתר עגונה''' הוא נושא הלכתי סבוך וחמור הנוגע לאיסור אשת איש שהוא מהנושאים החמורות ביותר הכרוכים באיסור [[גילוי עריות]], כאשר הבעל נעלם ולא קיים מידע ברור אודותיו. | ||
עם זאת, תמיד חיפשו חז"ל ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי להתיר עגונות מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין, עד כדי כך שהתירו אפילו עד אחד בלבד שנוגע על כך, והסתמכו על כך ש"מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה", דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון, לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת. | |||
==רבותינו נשיאינו== | ==רבותינו נשיאינו== | ||
===עם הדברי חיים | ===עם הדברי חיים מצאנז=== | ||
במיוחד אנו מוצאים בספרי רבותינו נשיאינו כי עסקו רבות בהיתר עגונות. כך למשל מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא בדביקות עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]]. | במיוחד אנו מוצאים בספרי רבותינו נשיאינו כי עסקו רבות בהיתר עגונות. כך למשל מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא בדביקות עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]]. | ||
גרסה מ־02:05, 26 בספטמבר 2016
היתר עגונה הוא נושא הלכתי סבוך וחמור הנוגע לאיסור אשת איש שהוא מהנושאים החמורות ביותר הכרוכים באיסור גילוי עריות, כאשר הבעל נעלם ולא קיים מידע ברור אודותיו.
עם זאת, תמיד חיפשו חז"ל ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי להתיר עגונות מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין, עד כדי כך שהתירו אפילו עד אחד בלבד שנוגע על כך, והסתמכו על כך ש"מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה", דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון, לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת.
רבותינו נשיאינו
עם הדברי חיים מצאנז
במיוחד אנו מוצאים בספרי רבותינו נשיאינו כי עסקו רבות בהיתר עגונות. כך למשל מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא בדביקות עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת הרבי מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי תורת הסוד.
בשו"ת צמח צדק[1] יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר פלפול דוחה הצמח צדק את דעת רבי שלמה קלוגר שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר[2].
עם רבי אהרן מטשרנוביל
כמו כן ידוע על עגונה אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ואדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש נטה להתיר. אדמו"ר הצמח צדק שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו "שר העליונים ותחתונים" (בגירסא אחרת[3] "שר התורה").
עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב
בשו"ת צמח צדק[4]. ישנה תשובה ששלח רבי לוי יצחק מברדיטשוב לצמח צדק בנוגע להיתר עגונה שהיתה עדות למיתת בעלה המת, כשהסימן היחיד לכך שהגופה היא של בעלה היא צפורן עבה. הצמח צדק מצטרף להיתרו של הרה"ק מברדיטשוב, וקובע כי אם ישנה עדות באיזו אצבע הציפורן העבה, הרי זה דומה למה שאמרו חז"ל כי עדות אודות נקב מסויים במקום מסויים של גט מהוה סימן מספק לבעלות הגט.
הערות שוליים
- ↑ חלק א' אבן העזר סימן פו
- ↑ רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח
- ↑ מפי אחד מהאדמו"רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל
- ↑ יורה דעה סימן כח