שתיקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים במבט החסידות לקטגוריה:האדם וגופו) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:האדם וגופו]] [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־09:10, 20 בספטמבר 2016
שתיקה משמשת בלשון הקודש להעדר או הימנעות מן הקול והדיבור הפיסיים. מושג זה קשור לבחינת ה'כתר', בהתאם לפסוק באיוב "כתר לי זעיר".
כתר פירושו: חכה בשקט, בשתיקה. היות והשותק - גם במישור של הפשט - מפגין 'ביטול' והעדר הבעה, לכן 'שתיקה' בחסידות מורה על 'ביטול'[1].
שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות[2].