התרגיל המסריח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''התרגיל המסריח''' הוא כינוי שנתבע בארץ בעקבות נסיונו של שמעון פרס להקים ממשלה משותפת לשמאל ולציבור החרדי בשנת [[תש"נ]]. הוא פנה ל[[ארגון הגג]]וביקש מהם תמיכה | '''התרגיל המסריח''' הוא כינוי שנתבע בארץ בעקבות נסיונו של שמעון פרס להקים ממשלה משותפת לשמאל ולציבור החרדי בשנת [[תש"נ]]. הוא פנה ל[[ארגון הגג]] וביקש מהם תמיכה במהלך, ואף קיבל מחלק מהמוסדות תמיכה - דבר שגרם שינויים מרחקי לכת במפת העסקנות החב"דית בארץ ישראל. בנוסף לכך התייחס הרבי לעניין והביע התנגדות למהלך -ובעקבות דברי הרבי נמנעו חברי הכנסת הרב אליעזר מזרחי והרב ארהם ורדיגר מלתמוך בממשלת פרס והצגת הממשלה התבטלה. | ||
בתחילת 1990 הציע מזכיר המדינה האמריקני, ג'יימס בייקר, כי ישראל תישא ותיתן עם משלחת פלסטינית שתהיה מבוססת על תושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ושבה ישתתפו גם נציגי הפלסטינים במזרח ירושלים וגם פלסטינים שהם במקורם תושבי יהודה שומרון ועזה, אך שגורשו על ידי ישראל בתקופה שמאז 1967 . פרס דרש שהממשלה תקבל את הצעת בייקר, אולם שמיר סירב. | בתחילת 1990 הציע מזכיר המדינה האמריקני, ג'יימס בייקר, כי ישראל תישא ותיתן עם משלחת פלסטינית שתהיה מבוססת על תושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ושבה ישתתפו גם נציגי הפלסטינים במזרח ירושלים וגם פלסטינים שהם במקורם תושבי יהודה שומרון ועזה, אך שגורשו על ידי ישראל בתקופה שמאז 1967 . פרס דרש שהממשלה תקבל את הצעת בייקר, אולם שמיר סירב. | ||
גרסה מ־23:38, 26 במאי 2009
התרגיל המסריח הוא כינוי שנתבע בארץ בעקבות נסיונו של שמעון פרס להקים ממשלה משותפת לשמאל ולציבור החרדי בשנת תש"נ. הוא פנה לארגון הגג וביקש מהם תמיכה במהלך, ואף קיבל מחלק מהמוסדות תמיכה - דבר שגרם שינויים מרחקי לכת במפת העסקנות החב"דית בארץ ישראל. בנוסף לכך התייחס הרבי לעניין והביע התנגדות למהלך -ובעקבות דברי הרבי נמנעו חברי הכנסת הרב אליעזר מזרחי והרב ארהם ורדיגר מלתמוך בממשלת פרס והצגת הממשלה התבטלה.
בתחילת 1990 הציע מזכיר המדינה האמריקני, ג'יימס בייקר, כי ישראל תישא ותיתן עם משלחת פלסטינית שתהיה מבוססת על תושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ושבה ישתתפו גם נציגי הפלסטינים במזרח ירושלים וגם פלסטינים שהם במקורם תושבי יהודה שומרון ועזה, אך שגורשו על ידי ישראל בתקופה שמאז 1967 . פרס דרש שהממשלה תקבל את הצעת בייקר, אולם שמיר סירב.
פרס רקח בעזרתם של חיים רמון ויוסי ביילין הסכם סודי עם אריה דרעי וסיעת ש"ס לתמיכה בהפלת הממשלה. כשהושג ההסכם הציעה סיעת המערך אי אמון בממשלה על רקע הצעות בייקר. כשנודע לשמיר על כך הוא פיטר את פרס מהממשלה. בעקבות כך התפטרו שאר שרי המערך, וב-15 במרץ נפלה ממשלת שמיר בהצבעה על הצעת אי אמון בכנסת, שעברה ברוב של 60 מול 55 ח"כים. אגודת ישראל תמכה בהפלת הממשלה, וחברי הכנסת של ש"ס נעדרו מהמליאה בעת ההצבעה. זו הייתה הפעם היחידה בתולדות ישראל בה נפלה ממשלה בשל הצבעת אי אמון.
לאחר שנפלה ממשלת שמיר הטיל הנשיא חיים הרצוג על פרס להרכיב ממשלה חדשה. הכנסת הייתה אמורה לאשר את ממשלתו החדשה של פרס ב-11 באפריל. אולם בבוקרו של יום זה התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל – אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי, נעדרים מהמשכן, בעקבות דעתו של הרבי מליובאוויטש שלא לתמוך בממשלת פרס. בהמשך היום התברר שמזרחי כלל לא נכח במהלך טקס חתימת ההסכם הקואליציוני בין המערך לאגודת ישראל, ואילו ורדיגר אומנם השתתף בטקס, אך במקום לחתום על ההסכם רק עבר עם העט מעל הנייר
הצגת הממשלה התבטלה, ופרס נאלץ לבקש מהנשיא הרצוג ארכה על מנת לנסות בכל זאת להרכיב ממשלה. ב-26 באפריל, כשגם בתום הזמן הנוסף שהוקצב לו לא הושגה התקדמות במגעים הקואליציוניים, נאלץ פרס להודיע להרצוג על כשלונו. הנשיא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמיר, וזה אכן הצליח להרכיב קואליציה שנשענה על מפלגות הימין, המפלגות הדתיות, "המפלגה לקידום הרעיון הציוני", ח"כ אברהם שריר (שחזר לליכוד לאחר קריאתו הדרמטית של שמיר, שנכנסה ללקסיקון הפוליטי הישראלי: "אברשה חזור הביתה!"), וח"כ אפרים גור, שפרש מן המערך. שמיר הציג את ממשלתו החדשה בכנסת ב-11 ביוני.