חזקת שלש שנים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "בבא בתרא " ב־"בבא בתרא " |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==יסוד הדין== | ==יסוד הדין== | ||
בגמרא (בבא בתרא כט, א) מובא בשם [[רבא]] כי יסוד זה דין מיוסד על כך שאדם שומר את [[שטר]]ו רק במשך שלש שנים. לאחר שלש שנים אדם אינו שומר יותר את שטרותיו וממילא גם אין לו שטר כזה הוא נחשב כבעלים. | בגמרא ([[בבא בתרא]] כט, א) מובא בשם [[רבא]] כי יסוד זה דין מיוסד על כך שאדם שומר את [[שטר]]ו רק במשך שלש שנים. לאחר שלש שנים אדם אינו שומר יותר את שטרותיו וממילא גם אין לו שטר כזה הוא נחשב כבעלים. | ||
בסברתו של רבא נחלקו המפרשים. הראשונים במקום כמו ה[[רמב"ן]] וה[[רשב"א]] מפרשים כי יסוד הבעלות היא עצם ההשתמשות בבעלים כקרקע, וטענת "אחוי שטרך" (הראה את שטרך) היא טענה שעשויה לקלקל חזקה זו מכיון שקיימת ראיה נגדית: אם אכן קנית את הקרקע ממני, היכן הראיות? לאחר שלשה שנים בהם אין דרך יותר להחזיק שטרות, מכיון שהבעלים מרגישים את עצמם בטוחים לאחר שכבר שלשה שנים שלא מחה איש בפניהם, אין דרך לשמור את השטרות וממילא די בהתגוררות בקרקע לשמש כחזקת בעלות. | בסברתו של רבא נחלקו המפרשים. הראשונים במקום כמו ה[[רמב"ן]] וה[[רשב"א]] מפרשים כי יסוד הבעלות היא עצם ההשתמשות בבעלים כקרקע, וטענת "אחוי שטרך" (הראה את שטרך) היא טענה שעשויה לקלקל חזקה זו מכיון שקיימת ראיה נגדית: אם אכן קנית את הקרקע ממני, היכן הראיות? לאחר שלשה שנים בהם אין דרך יותר להחזיק שטרות, מכיון שהבעלים מרגישים את עצמם בטוחים לאחר שכבר שלשה שנים שלא מחה איש בפניהם, אין דרך לשמור את השטרות וממילא די בהתגוררות בקרקע לשמש כחזקת בעלות. | ||