חיים ויטאל: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "רבי '''חיים ויטאל''' היה מקובל ספרדי, גדול תלמידיו של האר"י הקדוש, מחבר וכותב ספרי האר"י שה...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעלם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל. | לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעלם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל, ואף אמר כי יש לו לרבי חיים ויטאל נשמת [[רבי עקיבא]]. האר"י ז"ל הרבה בשבחו של רבי חיים ויטאל ואמר כי הוא חשוב יותר מכל תלמידיו (שביניהם נמנו ה[[אלשיך]] הקדוש, ה[[חמדת ימים]], רבי אלעזר אזכרי בעל החרדים, ועוד צדיקים רבים.) עקב שורש נשמתו הגבוהה וגם עקב יגיעתו וטהרתו העצומה. | ||
לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד לפני האר"י ז"ל, הורה האר"י ז"ל לכל תלמידיו ללמוד מפי רבי חיים ויטאל ולמד בעיקר עמו, וקבע כי רק חיים ויטאל הוא אשר את הבין את תורתו לאשורו. | לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד לפני האר"י ז"ל, הורה האר"י ז"ל לכל תלמידיו ללמוד מפי רבי חיים ויטאל ולמד בעיקר עמו, וקבע כי רק חיים ויטאל הוא אשר את הבין את תורתו לאשורו. בתחילת לימודו היה רבי חיים ויטאל שוכח את דברי רבו, עד שהאר"י ז"ל השקהו מ[[בארה של מרים]] כפי שהתגלגל לנהר מסויים בצפת, ומאז לא שכח יותר את לימודו. | ||
לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי [[מהר"י סרוג]] העוסקים ב[[עולם המלבוש]] האם גם הם קיימים בקבלה זו, בפרט לאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא מכיון שמהר"י סרוג למד בתקופה אחרת ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה קבלה זו. [[הבעל שם טוב]] קבע הלכה למעשה כי קבלת מהר"י סרוג אמת ויציב, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]] {{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר עשרות או מאות פעמים בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ולאחר מכן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}} | לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי [[מהר"י סרוג]] העוסקים ב[[עולם המלבוש]] האם גם הם קיימים בקבלה זו, בפרט לאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא מכיון שמהר"י סרוג למד בתקופה אחרת ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה קבלה זו. [[הבעל שם טוב]] קבע הלכה למעשה כי קבלת מהר"י סרוג אמת ויציב, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]] {{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר עשרות או מאות פעמים בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ולאחר מכן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}} | ||
גרסה מ־02:45, 13 בספטמבר 2016
רבי חיים ויטאל היה מקובל ספרדי, גדול תלמידיו של האר"י הקדוש, מחבר וכותב ספרי האר"י שהם עץ חיים, שמונה שערים, ארבע מאות שקל כסף, ליקוטי תורה, שער המצוות ועוד.
רקע
לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעלם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל, ואף אמר כי יש לו לרבי חיים ויטאל נשמת רבי עקיבא. האר"י ז"ל הרבה בשבחו של רבי חיים ויטאל ואמר כי הוא חשוב יותר מכל תלמידיו (שביניהם נמנו האלשיך הקדוש, החמדת ימים, רבי אלעזר אזכרי בעל החרדים, ועוד צדיקים רבים.) עקב שורש נשמתו הגבוהה וגם עקב יגיעתו וטהרתו העצומה.
לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד לפני האר"י ז"ל, הורה האר"י ז"ל לכל תלמידיו ללמוד מפי רבי חיים ויטאל ולמד בעיקר עמו, וקבע כי רק חיים ויטאל הוא אשר את הבין את תורתו לאשורו. בתחילת לימודו היה רבי חיים ויטאל שוכח את דברי רבו, עד שהאר"י ז"ל השקהו מבארה של מרים כפי שהתגלגל לנהר מסויים בצפת, ומאז לא שכח יותר את לימודו.
לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג העוסקים בעולם המלבוש האם גם הם קיימים בקבלה זו, בפרט לאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא מכיון שמהר"י סרוג למד בתקופה אחרת ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה קבלה זו. הבעל שם טוב קבע הלכה למעשה כי קבלת מהר"י סרוג אמת ויציב, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר דגל מחנה אפרים [1] דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מהמגיד ממעזריטש ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם אדמו"ר הזקן המזכיר עשרות או מאות פעמים בספריו את עמק המלך שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ולאחר מכן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר נועם אלימלך[2], אוהב ישראל[3]
עץ חיים
| ערך מורחב – עץ חיים |
הספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותה הרב ויטאל בעצמו מפיו.
את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל במשך השנתיים בהם התגורר האריז"ל בצפת, בין השנים ה'ש"ל-ה'של"ב. בתחילה נכתבו הדברים בקצרה כפי שנאמרו על ידי האריז"ל, ולאחר מכן סודרו על ידי רבי חיים ויטאל בצורה מורחבת ומבוארת בספר עץ חיים.
הספר מובא פעמים רבות בתורת החסידות, ופעמים רבות מוקדשים מספר עמודים רק בכדי לבאר דיוק לשון המובא בספר.