אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הרב '''אהרן זסלבסקי''' בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]] כיהן כרבה של [[קרמנצ'וג]], ולפי הידוע היה ה[[חסיד]] הראשון בעיר. מספרים כי היה גדול מאוד בתורה ובחסידות. | הרב '''אהרן זסלבסקי''' בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]] כיהן כרבה של [[קרמנצ'וג]], ולפי הידוע היה ה[[חסיד]] הראשון בעיר. מספרים כי היה גדול מאוד בתורה ובחסידות. | ||
לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי | לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי טשערנאביל בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב משולם זוסיא אהרן יעב"ץ. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי טשערנאביל. | ||
על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני נשא את מרת חיה שהיתה בת ר' נחמן מברסלב ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. | |||
בזיווג שלישי נשא את הרבנית חיה שרה בת אדמו"ר האמצעי (נולדה בחדש אלול תקע"א) [אחרי פטירת בעלה הראשון (ר' אהרן משקלאוו שנולד בשנת תקס"ט ונשא אותה בט"ו מנחם אב תקפ"ו) בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ה אייר תקצ"ז]. הרבנית חיה שרה נפטרה בחודש אדר תר"ו. | |||
(מקורות: רשימת אדמו"ר הריי"צ אודות הרבנית רבקה מב' אלול עדר"ת. שיחת חג השבועות תרצ"ו. שיחת ש"פ וירא תש"א (ספר השיחות תש"א ע' 42). רשימת ר' דן תומרקין (יליד קרעמענטשוק) משנת תרצ"ו). | (מקורות: רשימת אדמו"ר הריי"צ אודות הרבנית רבקה מב' אלול עדר"ת. שיחת חג השבועות תרצ"ו. שיחת ש"פ וירא תש"א (ספר השיחות תש"א ע' 42). רשימת ר' דן תומרקין (יליד קרעמענטשוק) משנת תרצ"ו). | ||
גרסה מ־23:37, 25 במאי 2009
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב אהרן זסלבסקי בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן כיהן כרבה של קרמנצ'וג, ולפי הידוע היה החסיד הראשון בעיר. מספרים כי היה גדול מאוד בתורה ובחסידות.
לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי טשערנאביל בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב משולם זוסיא אהרן יעב"ץ. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי טשערנאביל.
על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני נשא את מרת חיה שהיתה בת ר' נחמן מברסלב ונולד להם בן בשם ר' יחיאל.
בזיווג שלישי נשא את הרבנית חיה שרה בת אדמו"ר האמצעי (נולדה בחדש אלול תקע"א) [אחרי פטירת בעלה הראשון (ר' אהרן משקלאוו שנולד בשנת תקס"ט ונשא אותה בט"ו מנחם אב תקפ"ו) בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ה אייר תקצ"ז]. הרבנית חיה שרה נפטרה בחודש אדר תר"ו. (מקורות: רשימת אדמו"ר הריי"צ אודות הרבנית רבקה מב' אלול עדר"ת. שיחת חג השבועות תרצ"ו. שיחת ש"פ וירא תש"א (ספר השיחות תש"א ע' 42). רשימת ר' דן תומרקין (יליד קרעמענטשוק) משנת תרצ"ו).
וזה לשון כ"ק אדמו"ר הריי"צ בשיחת יום ב' דחג השבועות תרצ"ו עפ"י רשימת השומעים (ספר השיחות תרצ"ו ע' 147): 'הרבנית שרה (אמה של הרבנית רבקה זצ"ל) שהיתה בתה של אדמו"ר האמצעי ונשארה אלמנה מבעלה הרב ר' אהרן בקרעמענצוג אשר קודם שנישאת אליו היו דרים בדירה אחרת, ואחרי הנשואים נכנסו לדירתו, ואחרי פטירתו חזרה עם ילדי' (הרבנית רבקה ואחותה גיטל) לביתה הקודמת. בקרמענצוג היה לה עוד ש[ארת] ב[שר], למחר באת השארת בשר ואמרה: דער פעטער (היינו: אדמו"ר האמצעי) איז בא מיר געווען אין חלום און האט געזאגט: 'א רחמנות אויף שרה'ן, איך האב בא איר געוואלט זיין אין דער הויף א קייטיקער אז עס איז שווער אריינגיין'; ותיכף החליפו הדירה, ובא אליה אביה האדמו"ר בחלום'.