חזקה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון. | כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון. | ||
ולדוגמא ב[[מסכת יבמות]] ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה | ולדוגמא ב[[מסכת יבמות]] ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון|צרת ערוה|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה.</REF> יש הסוברים<REF>[[הרמב"ן]].</REF> כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים<REF>תוספות.</REF> כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערוה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]}}. | ||
==חזקת כשרות וחזקת נאמנות== | ==חזקת כשרות וחזקת נאמנות== | ||
בדף ט"ו ב[[מסכת כתובות]], יש מחלוקת בין [[רבן גמליאל]] לשאר תנאים, האם האשה נאמנת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזקה במקום שמא{{הערת שוליים|רא"ש שם על דף ט'.}} ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסורין{{הערת שוליים|מובא בגיטין ב, ב.}}. | בדף ט"ו ב[[מסכת כתובות]], יש מחלוקת בין [[רבן גמליאל]] לשאר תנאים, האם האשה נאמנת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזקה במקום שמא{{הערת שוליים|רא"ש שם על דף ט'.}} ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסורין{{הערת שוליים|מובא בגיטין ב, ב.}}. | ||