מנחם מענדל רוטשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תרפ"ז, היה מהעוסקים בהצלתו, ועל כך הודה לו הרבי במכתב מיוחד{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ט"ז, אגרת ה'תתיח.}}. | בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תרפ"ז, היה מהעוסקים בהצלתו, ועל כך הודה לו הרבי במכתב מיוחד{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ט"ז, אגרת ה'תתיח.}}. | ||
לאחר השחרור, הפך לשותף פעיל בעסקנותו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, ובחלק מהמכתבים אף מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ 'ידידי' כפי שאכן התבטא בכך שאדמו"ר הריי"צ כתב אליו מכתבים הנושאים אופי אישי בו מספר לו על נסיעותיו ומעשיו גם כאשר הדבר לא קשור ישירות לעניני עסקנות הכלל, וכן קרא לו לבוא ולשוחח עמו בעת שהותו בגרמניה בימים שבין סיום [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]] ו[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|מסעו לארה"ב]] בחודש אלול של שנת [[תרפ"ט]]. | לאחר השחרור, הפך לשותף פעיל בעסקנותו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, ובחלק מהמכתבים אף מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ 'ידידי' כפי שאכן התבטא בכך שאדמו"ר הריי"צ כתב אליו מכתבים הנושאים אופי אישי בו מספר לו על נסיעותיו ומעשיו גם כאשר הדבר לא קשור ישירות לעניני עסקנות הכלל, וכן קרא לו לבוא ולשוחח עמו בעת שהותו בגרמניה בימים שבין סיום [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]] ו[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|מסעו לארה"ב]] בחודש [[אלול]] של שנת [[תרפ"ט]]. | ||
אודות תולדות חייו ובני משפחתו לא נשתמר בידינו מאומה, וככל הנראה נספה עם משפחתו ב{{ה|שואה}}. | אודות תולדות חייו ובני משפחתו לא נשתמר בידינו מאומה, וככל הנראה נספה עם משפחתו ב{{ה|שואה}}. | ||
גרסה מ־06:45, 25 באוגוסט 2016
הרב מנחם מענדל רוטשטיין היה גביר חסידי עסקן ויהלומן תושב וורשה. עמד רבות לצד אדמו"ר הריי"צ בעסקנותו יחד עם ידידו הרב מנחם מאניש מונסזון, שימש כיו"ר ועד העזרה ליהודי רסויה, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים בוורשה ואוטבוצק.
היה חבר ועד 'בית הכנסת אגודת חב"ד' ברחוב דזיקא בוורשה, שקהל המתפללים העיקרי בו היו צעירי החסידים.
בעת מאסרו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, היה מהעוסקים בהצלתו, ועל כך הודה לו הרבי במכתב מיוחד[1].
לאחר השחרור, הפך לשותף פעיל בעסקנותו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, ובחלק מהמכתבים אף מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ 'ידידי' כפי שאכן התבטא בכך שאדמו"ר הריי"צ כתב אליו מכתבים הנושאים אופי אישי בו מספר לו על נסיעותיו ומעשיו גם כאשר הדבר לא קשור ישירות לעניני עסקנות הכלל, וכן קרא לו לבוא ולשוחח עמו בעת שהותו בגרמניה בימים שבין סיום מסעו לארץ הקודש ומסעו לארה"ב בחודש אלול של שנת תרפ"ט.
אודות תולדות חייו ובני משפחתו לא נשתמר בידינו מאומה, וככל הנראה נספה עם משפחתו בשואה.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ נדפס באגרות קודש חלק ט"ז, אגרת ה'תתיח.