משתמש:הנחה/מצוות בטלות לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פתיח) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת|}} | {{בעבודה מתמשכת|}} | ||
הסוגיה במסכת נידה דנה בנוגע לבגד שהתערב בו דבר אסור ואבד בו עד שאי אפשר למוצאו, ומביאה הגמרא שיטת רבי יוחנן שסובר כי מכיוון שמצוות בטלות לעתיד לבוא אין איסור לשימוש עם הבגד כתכריך למת. וזה לשונה:{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.|מרכאות=כן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} | |||
שיטתו זו של רבי יוחנן עומדת בסתירה על פניו למבואר בירושלמי{{הערה|מגילה פרק א הלכה ה.}}: "ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל.. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל..[שנאמר] (חבקוק ג) הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". והרמב"ם הביא דין זה להלכה{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=21&perek=2&halocha=18&hilite= סוף הלכות מגילה].}}:"(וכ)הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם". | |||
כן עוררו ששיטה זו עומדת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל ש"התורה היא נצחית ולא תהיה מוחלפת". | |||
*רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט. | *רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט. | ||
*שדי חמד כללים מ' ס"ק ריח (ח"ג תקסא, ג ואילך). | *שדי חמד כללים מ' ס"ק ריח (ח"ג תקסא, ג ואילך). | ||
*דברי חכמים ס' נ"ג. (א'תתקס"ב סע"ב ואילך) | *דברי חכמים ס' נ"ג. (א'תתקס"ב סע"ב ואילך) | ||
*סדרי טהרה לנידה שם. (הובא בהערה בקונטרס נ"ב) | *סדרי טהרה לנידה שם. (הובא בהערה בקונטרס נ"ב) | ||
==זמן הביטול== | ==זמן הביטול== | ||
*הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א | *הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א | ||
גרסה מ־18:57, 15 באוגוסט 2016
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הסוגיה במסכת נידה דנה בנוגע לבגד שהתערב בו דבר אסור ואבד בו עד שאי אפשר למוצאו, ומביאה הגמרא שיטת רבי יוחנן שסובר כי מכיוון שמצוות בטלות לעתיד לבוא אין איסור לשימוש עם הבגד כתכריך למת. וזה לשונה:
תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.
שיטתו זו של רבי יוחנן עומדת בסתירה על פניו למבואר בירושלמי[1]: "ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל.. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל..[שנאמר] (חבקוק ג) הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". והרמב"ם הביא דין זה להלכה[2]:"(וכ)הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם".
כן עוררו ששיטה זו עומדת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל ש"התורה היא נצחית ולא תהיה מוחלפת".
- רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט.
- שדי חמד כללים מ' ס"ק ריח (ח"ג תקסא, ג ואילך).
- דברי חכמים ס' נ"ג. (א'תתקס"ב סע"ב ואילך)
- סדרי טהרה לנידה שם. (הובא בהערה בקונטרס נ"ב)
זמן הביטול
- הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א
- תניא אגה"ק דלקמן.
משמעות הביטול
ביאורי החסידות
- תניא אגרה"ק סימן כו קמה, א.
- תער"ב חלק א פרק קצג
- קונטרס שמח"ת תשנ"ב
- ↑ מגילה פרק א הלכה ה.
- ↑ סוף הלכות מגילה.