שתיקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " תשי"ג " ב־" תשי"ג ") |
מ (החלפת טקסט – " פורים " ב־" פורים ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הבעה, לכן 'שתיקה' ב[[חסידות]] מורה על '[[ביטול]]'{{הערה|מבוסס על הביטאון "[[פרדס חב"ד]]".}} . | הבעה, לכן 'שתיקה' ב[[חסידות]] מורה על '[[ביטול]]'{{הערה|מבוסס על הביטאון "[[פרדס חב"ד]]".}} . | ||
שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות{{הערה|ע"פ מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור" [[תשי"ג]] אות ו'.}}. | שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות{{הערה|ע"פ מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה [[פורים]] ע"ש הפור" [[תשי"ג]] אות ו'.}}. | ||
גרסה מ־19:07, 25 ביולי 2016
שתיקה משמשת בלשון הקודש להעדר או הימנעות מן הקול והדיבור הפיסיים. מושג זה קשור לבחינת ה'כתר', בהתאם לפסוק באיוב "כתר לי זעיר".
כתר פירושו: חכה בשקט, בשתיקה. היות והשותק - גם במישור של הפשט - מפגין 'ביטול' והעדר הבעה, לכן 'שתיקה' בחסידות מורה על 'ביטול'[1] .
שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות[2].