|
|
| שורה 9: |
שורה 9: |
| הצעתי ובקשתי - בקשה נפשית.. בכל מקום ומקום שבו נערך סיום הרמב”ם - ידפיסו קובץ חידושי תורה על הרמב”ם, שיכלול - בראש ובראשונה - את ההדרנים וחידושי תורה במשנתו של הרמב”ם שנאמרו בעת חגיגת הסיום וכן שאר חידושי תורה במשנתו של הרמב”ם שיכתבו המשתתפים בלימוד הרמב”ם - הראויים להדפסה. לפי ראות עיני מערכת הקובץ, וכל המרבה - בכמות ובאיכות - הרי זה משובח.. והמעשה הוא העיקר: להתחיל תיכף ומיד בכל הקשור להדפסת קובצי תורה הנ”ל, באופן שיוכלו ללמוד מתוכם - לא יאוחר מיום הולדתו של הרמב”ם. | | הצעתי ובקשתי - בקשה נפשית.. בכל מקום ומקום שבו נערך סיום הרמב”ם - ידפיסו קובץ חידושי תורה על הרמב”ם, שיכלול - בראש ובראשונה - את ההדרנים וחידושי תורה במשנתו של הרמב”ם שנאמרו בעת חגיגת הסיום וכן שאר חידושי תורה במשנתו של הרמב”ם שיכתבו המשתתפים בלימוד הרמב”ם - הראויים להדפסה. לפי ראות עיני מערכת הקובץ, וכל המרבה - בכמות ובאיכות - הרי זה משובח.. והמעשה הוא העיקר: להתחיל תיכף ומיד בכל הקשור להדפסת קובצי תורה הנ”ל, באופן שיוכלו ללמוד מתוכם - לא יאוחר מיום הולדתו של הרמב”ם. |
|
| |
|
| | ==השם "הר המלך"== |
|
| |
|
| (מחייך) מאחורי כל הפרוייקט הזה היו ניסים ונפלאות באופן שלא ישוער. וכך היה המעשה: בסביבות חג הפורים נכנס המזכיר ר’ לייבל גרונר לרבי ואמר לרבי שיש לי קובץ להדפיס על הרמב”ם. למעשה עוד לא ידענו שיצא מזה ספר עב כרס. בתחילה חשבנו להוציא קובץ רגיל. אולם לאחר השיחה המיוחדת של הרבי, הוחלט להוציא את הקובץ באופן מהודר ומיוחד, שיהווה במה ייחודית בה ידונו לעומק ולרוחב בסוגיות עיקריות ברמב”ם.
| | קובץ “הר המלך” רומז בשמו לשם ‘[[נחלת הר חב"ד]]’, כיון שהוא יצא במסגרת בית חב”ד וצעירי אגודת חב”ד בנחלת הר חב”ד. |
|
| |
|
| המזכיר הרב גרונר ביקש ברכה שזה יצא עד לי”א ניסן. הרבי הפתיע וביקש שזה יצא כבר לר”ח ניסן. המזכיר אמר שאין זה שייך, ואז הרבי אמר שלפחות יגמרו זאת בב’ ניסן. המזכיר אמר שוב שמדובר כאן בעבודה קשה, והרבי אמר אז לפחות ג’ ניסן. התאריך האחרון שהרבי הסכים עליו היה ד’ ניסן...
| | ==הכותבים בקובץ== |
|
| |
|
| כשקיבלתי את התשובה של הרבי, לא ידעתי כיצד אוכל להוציא בתוך שבועיים שלשה ספר על הרמב”ם. אבל אם הרבי מבקש, צריך לעשות את כל ההשתדלות. התחלנו אפוא במלאכה הקשה והמפרכת, כאשר בסופו של דבר עמדנו בתאריך שקבע הרבי -ד’ ניסן...
| | הרב אברהם יצחק ברומברג זצ”ל שהיה גם חסיד חב”ד, הרב ישכר טייכטל הי”ד ובנו הרב שלום טייכטל. הרב יצחק מאיר הארכשטיין, תלמיד בעל ה”נפש חיה”, בעל ה”שפתי ישנים”, הרב אברהם בנימין זילברגר, רבה של פיטסבורג. הרב שפטיה סגל, הרב יוסף חיים קליבנר, הרב מנחם כשר, הרב יחיאל מאיר וינגורט, הרב דובער שיין, הרב בעריש צוקרמן, הרב אלתר הילביץ, הרב משה הרשלר, הרב גרוס מאשדוד, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב אליהו כץ, הרב טוביאס ממכון אורייתא, חברי מכון האנציקלופדיה התלמודית, דיינים בכירים, עורך מכון הש”ס הרב בנימין הירשמן. ראשי ישיבות מכל החוגים והזרמים, בהם גם לא מעט ‘מתנגדים’ שבזכות הספרים התקרבו לרבי. חלקם בזכות הכתיבה בקובץ החלו להתכתב עם הרבי, והיו מגיעים לסיומי הרמב”ם. |
|
| |
|
| מה בדיוק היה?
| | [[קטגוריה:ספרי חסידים]] |
| | |
| קשה לתאר בכלל כיצד הודפס הספר. זה היה בעידן טרום המחשבים, ולהוציא ספר בפרק זמן של שבועיים-שלשה, היה כמעט בלתי אפשרי. לא היה דפוס אחד שהסכים לדבר אתנו לאחר ששמעו את התנאי שלא לאחר מתאריך ד’ בניסן. בסופו של דבר הדפוס מקרית ארבע הסכים להדפיס את הספר “הר המלך” לתאריך היעד, כאשר התנאי היה שיקבל ברכה מהרבי. בעל הדפוס אף אמר כי הוא מפסיק הדפסת הגדות של פסח, ומוכן להפסיד בשל כך הרבה כסף, הכל כדי שיקבל ברכה מהרבי. הוא הבטיח שבאותו יום שנביא לו את הנייר, הוא מדפיס את הספר.
| |
| | |
| קשה לתאר כעת את הימים בהם עבדנו ללא הפסקה, ביום ובלילה. בבית ספר למלאכה עשו את ה’סדר’ והכינו את הגלופות להדפסה. אנשים עבדו יום ולילה כדי להספיק להכין את זה. כולם הסכימו לעבוד מעבר לשעות העבודה שלהם, העיקר לקבל ברכה מהרבי...
| |
| | |
| לאחר שהגלופות היו מוכנות להדפסה, הביאו לי מבית הספר למלאכה את הנייר, עליתי עם טרנזיט מצוייד ברובה קראבין ונסעתי לעבר קרית ארבע, כדי להספיק להגיע לדפוס בזמן. בעל הדפוס עמד בדיבורו, עצר את כל ההדפסות שהיו לו למשך 24 שעות, והחל במלאכת הדפסת הספר “הר המלך”. ביום ג’ בניסן היה הספר מוכן ללא הכריכה. מיד לקחנו את הספרים לכריכה. ר’ חיים שטיינר מדפוס רייכמן עבד שעות רצופות כדי להספיק לכרוך כמה עותקים ראשונים על מנת שיביאום אל הרבי עוד ביום ד’ בניסן. ואכן, באופן שלמעלה מדרך הטבע, ביום ד’ ניסן הספר כבר היה אצל הרבי...
| |
| | |
| מה הייתה תגובת הרבי?
| |
| | |
| כפי שראית בשיחה, הרבי ביקש זאת כ”בקשה נפשית”. כאן לא היה מדובר בקובץ רגיל, אלא בספר עב כרס מכובד שגם היו בו כמה תגליות מעניינות.
| |
| | |
| כמו מה למשל?
| |
| | |
| כמו כתב יד של הרוגצ’ובר שקבלתי מר’ אהרן טננבוים מכפר חב”ד. הרבי, כפי שסיפרו לי, עיין בספר ארוכות ועבר על כולו, וזכינו שהדבר גרם נחת רוח רבה. הרבי התעניין גם אודות כתב היד של הרגצ’ובר ושאל למה לא פיענחו את זה. כאשר אמרנו כי אין מכונות וכו’, הרבי הגיב שלבדוק אם במשטרה אין כבר מכונות שיכולות לפענח כתבי יד וכו’. בסופו של דבר, בזכות זה התחילו גם בפיענוח כתב היד של הרגצ’ובר.
| |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
|
| |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| זה היה הספר הראשון, לסדרת הספרים היה גם המשך?
| |
| | |
| כמובן. לאחר ההד והתגובה של הרבי לעניין, החלטנו להמשיך בהוצאת סדרת הספרים, כאשר גם בקרב עולם התורה ומנהלי מכונים הפועלים בחקר הרמב”ם, התקבל הנושא בהתלהבות יתירה. רבנים ואנשי שם ראו את הקובץ כאכסניה מכובדת לפרסם בו את הגיגיהם וכן את דברי חכמי הדורות הקודמים על הרמב”ם. אפשר לומר שסדרה זו היתה הכלי החשוב ביותר שפורסם עד כה בכל הנוגע לאסופה מיוחדת של גילויים וחידושים בסוגיות שמעולם לא נגעו בהם בכל הנוגע לתורתו של הרמב”ם.
| |
| | |
| במשך הזמן יצאו עוד שבעה כרכים, וההוצאה נמשכה עד שנת תשנ”ה. יש לציין כי בשנת תשמ”ט זכיתי לקבל מכתב מיוחד של הרבי על הספר “הר המלך” כאשר הרבי מאשר את קבלתו של הספר וקודמיו... היה בכך עידוד רב להמשיך בסדרת הספרים.
| |
| | |
| למה נקרא שמו “הר המלך”?
| |
| | |
| קובץ “הר המלך” רומז בשמו לשם ‘נחלת הר חב”ד’, כיון שהוא יצא במסגרת בית חב”ד וצעירי אגודת חב”ד בנחלת הר חב”ד. זכינו להיות הראשונים שהוצאנו קובץ איכותי וכמותי שפיאר את שם חב”ד, והביא לקירוב גדול של יהודים בעלי שם לרבי. רבנים ומנהלי מכונים פתחו בפנינו אוצרות שלמים כדי שנפרסמם בספר ‘הר המלך’.
| |
| | |
| אני זוכר באחת ההזדמנויות, באתי לאחד מראשי הישיבות הידועים כדי שיעזור לי בהשגת חומר. הוא כל כך התלהב, וקרא לכל ראשי הישיבה ומגידי השיעורים, לאחר מכן קרא לטבח ואמר לו להכין ארוחה מיוחדת... לאחר מכן סיפר לכולם כי רצה להראות להם יהודי שעניינו לבצע את ההוראות של הרבי ולרדוף אחרי תורה ולהוציא קובצי חידושי תורה.
| |
| | |
| ואכן זכינו שגם יהודים שלא האמנו שיפתחו בפנינו את גנזיהם, עשו זאת, מה שהביא לגילויים מעניינים מאד בתורתו של הרמב”ם. בספרים נדונו סוגיות לעומק ובהרחבה. רבנים שונים כתבו בסוגיות שעסקו בהם, ולכן הכרכים הכילו גם מגוון אדיר של נושאים. זאת בנוסף לכתבי יד עתיקים, ספרים ישנים ופענוחים מגדולי הדורות על הרמב”ם שפורסמו לראשונה בספרי “הר המלך”.
| |
| | |
| מי אלו שכתבו בקובצים?
| |
| | |
| זכינו וגדולי העמקניים בתורתו של הרמב”ם היו כותבים אצלנו. היינו גם אכסניה מכובדת לגאוני הדורות שיצירותיהם על הרמב”ם נחשפו אצלנו. כמו הרב אברהם יצחק ברומברג זצ”ל שהיה גם חסיד חב”ד, הרב ישכר טייכטל הי”ד ובנו הרב שלום טייכטל. הרב יצחק מאיר הארכשטיין, תלמיד בעל ה”נפש חיה”, בעל ה”שפתי ישנים”, הרב אברהם בנימין זילברגר, רבה של פיטסבורג. הרב שפטיה סגל, הרב יוסף חיים קליבנר, הרב מנחם כשר, הרב יחיאל מאיר וינגורט, הרב דובער שיין, הרב בעריש צוקרמן. בנוסף לזה כתבו אצלנו, הגאונים הרב אלתר הילביץ, הרב משה הרשלר, הרב גרוס מאשדוד, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב אליהו כץ, הרב טוביאס ממכון אורייתא, חברי מכון האנציקלופדיה התלמודית, דיינים בכירים, עורך מכון הש”ס הרב בנימין הירשמן. ראשי ישיבות מכל החוגים והזרמים, בהם גם לא מעט ‘מתנגדים’ שבזכות הספרים התקרבו לרבי. חלקם בזכות הכתיבה בקובץ החלו להתכתב עם הרבי, והיו מגיעים לסיומי הרמב”ם. פעמים רבות אמרו לי כי בזכות הספרים הללו מסתכלים על חב”ד בצורה שונה. זה גרם לקידוש שם חב”ד והרבי בקרב חוגים רחבים מאד.
| |
| | |
| יש דברים מיוחדים שאתה יכול לציין שפורסמו בסדרת הספרים?
| |
| | |
| בלי סוף. יש מחקרים ופלפולים עמוקים מאד, ביניהם הלכה למעשה בנושאים מרתקים ואקטואליים. כל נושא מינוי מלך על פי הרמב”ם, התחיל מסדרת הקבצים “הר המלך”.
| |
| | |
| בקובץ הראשון פרסמנו מסה מאלפת על שיטת הלימוד של הרגצ’ובר. בחלק ה’ פרסמנו ספר נדיר בשם ‘ימות המשיח’ העוסק בהלכות האחרונות ברמב”ם. ספר זה נדפס לפני יותר ממאה שנה. או למשל פרסמנו קונטרס השמטות ברמב”ם שכתב הרב רחמים יוסף אג’ייני, רבה של צפרו ואחד מגאוני חכמי מרוקו לפני יותר ממאה שנה. היו גם דברים שגרמו ‘רעש’ בעולם המחקר - כמו כשחשפנו הגרסא של הרמב”ם במשניות של הוצאת לו.
| |
| | |
| אחד הדברים המעניינים שעשינו בסדרת הספרים, היה ליקוט מכל דברי התוי”ט במשניות, שם הוא מבאר כבדרך אגב דברים ברמב”ם. במהלך השנים ליקטנו את כל דבריו על הרמב”ם לפי סדרי המשניות. הדברים זכו להד רחב. בעקבות כך אף עשינו בסוף חלק ד’ וחלק ח’ מפתח על הספר עצמו לפי ספר ההלכות של הרמב”ם, כדי שיוכלו למצוא עניינים על הרמב”ם בנקל. אגב, הפלפולים על הרמב”ם הובאו בספר בצורה מסודרת על פי ההלכות ברמב”ם.
| |
| | |
| אתה גם ארגנת את חגיגות סיומי הרמב”ם בנחל’ה. יש קשר בין הדברים?
| |
| | |
| בהחלט. אל סיומי הרמב”ם שלנו היו מגיעים עשרות רבנים ובעלי מכוני לימוד ומחקר, וזאת כחלק מהקשר החם והמיוחד שיצרנו עימם במסגרת “הר המלך”, דבר שהביא אותם להתקרב לרבי.
| |
| | |
| אני רוצה לציין פרט לא ידוע, שסיום הרמב”ם הראשון בארץ הקודש היה בנחלת הר חב”ד ביום ב’ בניסן תשמ”ה. בהזדמנות זו חשוב לי לציין את הרב שלמה רענן הי”ד, נכדו של הרב קוק ומבעלי מכון הלכה ברורה, שהיה מגיע בקביעות לסיום הרמב”ם שלנו, כמו שאר עשרות רבנים, מכל החוגים ממש, שהיו נושאים פלפולים ברמב”ם. רבנים רבים שברבות הימים התפרסמו והיו לאוהדי חב”ד מובהקים, התחילו את דרך ההתקרבות שלהם לליובאוויטש בעקבות ההתוודעות לענייני הרמב”ם דרך “הר המלך” וחגיגות הסיומים שארגנו.
| |
| | |
| מה היו התגובות בעולם התורה על הספר?
| |
| | |
| עד היום אני מקבל פניות מדוע הספר לא ממשיך לצאת לאור...
| |
סדרת ספרי "הר המלך" יצאו בעקבות הוראתו של הרבי מלך המשיח ללמוד רמב”ם יומי על ידי הרב ליפא קורצוויל מקרית מלאכי.
ספרי ‘הר המלך’ יצאו בקביעות מידי שנה בשנה במשך 7 שנים רצופות, ספרים עבי כרס בכמות ובאיכות גם יחד. ספרים אלו קירבו רבנים ידועי שם, גדולי תורה ומנהלי מכונים מפורסמים, לתורתו האינסופית של הרבי, וראו כבוד ויקר להביא משפתי ישנים ודברי גדולי הדורות בסוגיות הרמב”ם.
הרעיון מאחורי הפרוייקט
בשבת פרשת צו פרשת פרה תשמ”ו הרבי יצא בהכרזה מפתיעה ובקשה נפשית על הוצאת קובצים וספרים שיעסקו בחידושים ברמב”ם. וכך אמר הרבי:
הצעתי ובקשתי - בקשה נפשית.. בכל מקום ומקום שבו נערך סיום הרמב”ם - ידפיסו קובץ חידושי תורה על הרמב”ם, שיכלול - בראש ובראשונה - את ההדרנים וחידושי תורה במשנתו של הרמב”ם שנאמרו בעת חגיגת הסיום וכן שאר חידושי תורה במשנתו של הרמב”ם שיכתבו המשתתפים בלימוד הרמב”ם - הראויים להדפסה. לפי ראות עיני מערכת הקובץ, וכל המרבה - בכמות ובאיכות - הרי זה משובח.. והמעשה הוא העיקר: להתחיל תיכף ומיד בכל הקשור להדפסת קובצי תורה הנ”ל, באופן שיוכלו ללמוד מתוכם - לא יאוחר מיום הולדתו של הרמב”ם.
השם "הר המלך"
קובץ “הר המלך” רומז בשמו לשם ‘נחלת הר חב"ד’, כיון שהוא יצא במסגרת בית חב”ד וצעירי אגודת חב”ד בנחלת הר חב”ד.
הכותבים בקובץ
הרב אברהם יצחק ברומברג זצ”ל שהיה גם חסיד חב”ד, הרב ישכר טייכטל הי”ד ובנו הרב שלום טייכטל. הרב יצחק מאיר הארכשטיין, תלמיד בעל ה”נפש חיה”, בעל ה”שפתי ישנים”, הרב אברהם בנימין זילברגר, רבה של פיטסבורג. הרב שפטיה סגל, הרב יוסף חיים קליבנר, הרב מנחם כשר, הרב יחיאל מאיר וינגורט, הרב דובער שיין, הרב בעריש צוקרמן, הרב אלתר הילביץ, הרב משה הרשלר, הרב גרוס מאשדוד, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב אליהו כץ, הרב טוביאס ממכון אורייתא, חברי מכון האנציקלופדיה התלמודית, דיינים בכירים, עורך מכון הש”ס הרב בנימין הירשמן. ראשי ישיבות מכל החוגים והזרמים, בהם גם לא מעט ‘מתנגדים’ שבזכות הספרים התקרבו לרבי. חלקם בזכות הכתיבה בקובץ החלו להתכתב עם הרבי, והיו מגיעים לסיומי הרמב”ם.