חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ההיתר) |
מ (החלפת טקסט – "חנוכה " ב־"חנוכה ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{להשלים|לימוד שפה? וכו'}} | {{להשלים|לימוד שפה? וכו'}} | ||
==האיסור וחומרתו== | ==האיסור וחומרתו== | ||
{{להשלים|תיקון לפגם - ראה גם סוף ד"ה נר חנוכה ס"ו, בעיה הכפירה בהשגחה פרטית - לקוטי שיחות טו נח בדברים על אוניברסיטה, הלימוד באוניברסיטה, }} | {{להשלים|תיקון לפגם - ראה גם סוף ד"ה נר [[חנוכה]] ס"ו, בעיה הכפירה בהשגחה פרטית - לקוטי שיחות טו נח בדברים על אוניברסיטה, הלימוד באוניברסיטה, }} | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערה|תניא סוף פרק ח'}} שהעיסוק בחכמות אומות העולם, נחשב כדברים בטלים בנוגע לעון ביטול תורה. מלבד זאת טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים. ההבדל הוא שטומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מדות]] של האדם המדבר אך לא את ה[[מוחין]] שלו. לעומת זאת חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם (החב"ד). | [[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערה|תניא סוף פרק ח'}} שהעיסוק בחכמות אומות העולם, נחשב כדברים בטלים בנוגע לעון ביטול תורה. מלבד זאת טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים. ההבדל הוא שטומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מדות]] של האדם המדבר אך לא את ה[[מוחין]] שלו. לעומת זאת חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם (החב"ד). | ||
גרסה מ־19:00, 25 ביולי 2016
חכמות חיצוניות הוא החקר והעיון בענייני העולם ומציאותו. להבדיל מחכמת התורה העוסקת בחקר חכמת האלוקים ורצונו. לימוד זה אסור על פי ההלכה, אמנם במקרים מסויימים יש היתר לכך.
גדרה
האיסור וחומרתו
אדמו"ר הזקן כותב[1] שהעיסוק בחכמות אומות העולם, נחשב כדברים בטלים בנוגע לעון ביטול תורה. מלבד זאת טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים. ההבדל הוא שטומאת דברים בטלים מטמאת רק את המדות של האדם המדבר אך לא את המוחין שלו. לעומת זאת חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם (החב"ד).
ההיתר
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא או על מנת להתפרנס מהחכמה או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה כפי שעשו הרמב"ם והרמב"ן ועוד גדולי ישראל רבים.
הרבי במכתב מבאר את דברים אלו, ומונה 6 סוגים שונים של היתרים ללימוד חכמות האומות[דרוש מקור].
עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות
הערות שוליים
- ↑ תניא סוף פרק ח'