עשיו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קידושין " ב־"קידושין ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
1) אף על פי שעשיו יצא ונפרד מקדושתו של יצחק - שיצא לתרבות רעה, מכל מקום מכיון שיצא ממנו - מיצחק, יש לו קשר עם יצחק, ודינו כדין יורש, וכמו שכתוב: "ירשה לעשו נתתי". | 1) אף על פי שעשיו יצא ונפרד מקדושתו של יצחק - שיצא לתרבות רעה, מכל מקום מכיון שיצא ממנו - מיצחק, יש לו קשר עם יצחק, ודינו כדין יורש, וכמו שכתוב: "ירשה לעשו נתתי". | ||
והטעם הוא משום שעשיו נולד לאם יהודיה - רבקה אמנו, לכן אף שהוא בגדר "ישראל מומר", אבל ישראל הוא, ודינו כדין ישראל, שאף על פי שחטא - ישראל הוא, בניגוד ל[[ישמעאל]], שלמרות שגם הוא יצא [[אברהם אבינו|מאברהם]], אבל להיות שאמו היתה שפחתה המצרית של [[שרה]], ולא נחשבה כאשתו של [[אברהם]], שלא [[גירות|התגיירה]] כמו האמהות, לכן בנה - דינו כבן נח שלא התגייר, הנקרא "בן האמה", ולכן אינו יורש את אברהם, אך עשיו שנולד ל[[רבקה]] אשת יצחק, נחשב לבן ויורש - כנ"ל, וכמו שנאמר {{ציטוטון| כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר}}{{הערה|דברים ב ה}}, שהיא הירושה שירש מנחלת אברהם{{הערה|ראה ב[[קידושין]] יח א}}, שנתן הקב"ה לאברהם ארץ עשרה עממים, שהם שבעת עמי כנען, וקיני קניזי וקדמוני, הן עמון ומואב ושעיר. | והטעם הוא משום שעשיו נולד לאם יהודיה - רבקה אמנו, לכן אף שהוא בגדר "ישראל מומר", אבל ישראל הוא, ודינו כדין ישראל, שאף על פי שחטא - ישראל הוא, בניגוד ל[[ישמעאל]], שלמרות שגם הוא יצא [[אברהם אבינו|מאברהם]], אבל להיות שאמו היתה שפחתה המצרית של [[שרה]], ולא נחשבה כאשתו של [[אברהם]], שלא [[גירות|התגיירה]] כמו האמהות, לכן בנה - דינו כבן נח שלא התגייר, הנקרא "בן האמה", ולכן אינו יורש את אברהם, אך עשיו שנולד ל[[רבקה]] אשת יצחק, נחשב לבן ויורש - כנ"ל, וכמו שנאמר {{ציטוטון| כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר}}{{הערה|דברים ב ה}}, שהיא הירושה שירש מנחלת אברהם{{הערה|ראה ב[[קידושין]] יח א}}, שנתן [[הקב"ה]] לאברהם ארץ עשרה עממים, שהם שבעת עמי כנען, וקיני קניזי וקדמוני, הן עמון ומואב ושעיר. | ||
אמנם בשעת ה[[גאולה]] ינחלו ישראל גם ארצות שלושה עמים אלו - כהבטחת ה' לאברהם - כולל גם את הר שעיר, וכמו שכתוב {{ציטוטון|וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה}}{{הערה|עובדיה א כא}}, ואז גם יחזיר יעקב את עשיו אחיו מה[[קליפה]] אל הקדושה, כפי שהבטיחו בשעה שנפגשו: "עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה"{{הערה|בראשית לג יד}}, שמכאן נראה, שלמרות שעשיו נפרד לגמרי בדרכי חייו - מיצחק, בעצמיותו ופנימיותו הנעלמת הוא נשאר שייך ליצחק אביו. | אמנם בשעת ה[[גאולה]] ינחלו ישראל גם ארצות שלושה עמים אלו - כהבטחת ה' לאברהם - כולל גם את הר שעיר, וכמו שכתוב {{ציטוטון|וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה}}{{הערה|עובדיה א כא}}, ואז גם יחזיר יעקב את עשיו אחיו מה[[קליפה]] אל הקדושה, כפי שהבטיחו בשעה שנפגשו: "עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה"{{הערה|בראשית לג יד}}, שמכאן נראה, שלמרות שעשיו נפרד לגמרי בדרכי חייו - מיצחק, בעצמיותו ופנימיותו הנעלמת הוא נשאר שייך ליצחק אביו. | ||
גרסה מ־05:55, 22 ביולי 2016
"עשיו הוא אדום". ונקרא כך על שם שביקש מיעקב אחיו: "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", ובשכר זה מכר את בכורתו ליעקב, היינו את הזכות לעבודת ה' שהיתה שמורה לבכורים.
אמרו חז"ל: "יצחק, יצא ממנו עשיו", ובזה שני ענינים:
א. יצחק, יצא (ונפרד) ממנו עשיו.
ב. יצחק, יצא ממנו עשיו.
ישראל מומר
הענין הב' מתחלק אף הוא לשנים:
1) אף על פי שעשיו יצא ונפרד מקדושתו של יצחק - שיצא לתרבות רעה, מכל מקום מכיון שיצא ממנו - מיצחק, יש לו קשר עם יצחק, ודינו כדין יורש, וכמו שכתוב: "ירשה לעשו נתתי".
והטעם הוא משום שעשיו נולד לאם יהודיה - רבקה אמנו, לכן אף שהוא בגדר "ישראל מומר", אבל ישראל הוא, ודינו כדין ישראל, שאף על פי שחטא - ישראל הוא, בניגוד לישמעאל, שלמרות שגם הוא יצא מאברהם, אבל להיות שאמו היתה שפחתה המצרית של שרה, ולא נחשבה כאשתו של אברהם, שלא התגיירה כמו האמהות, לכן בנה - דינו כבן נח שלא התגייר, הנקרא "בן האמה", ולכן אינו יורש את אברהם, אך עשיו שנולד לרבקה אשת יצחק, נחשב לבן ויורש - כנ"ל, וכמו שנאמר " כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר"[1], שהיא הירושה שירש מנחלת אברהם[2], שנתן הקב"ה לאברהם ארץ עשרה עממים, שהם שבעת עמי כנען, וקיני קניזי וקדמוני, הן עמון ומואב ושעיר.
אמנם בשעת הגאולה ינחלו ישראל גם ארצות שלושה עמים אלו - כהבטחת ה' לאברהם - כולל גם את הר שעיר, וכמו שכתוב "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה"[3], ואז גם יחזיר יעקב את עשיו אחיו מהקליפה אל הקדושה, כפי שהבטיחו בשעה שנפגשו: "עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה"[4], שמכאן נראה, שלמרות שעשיו נפרד לגמרי בדרכי חייו - מיצחק, בעצמיותו ופנימיותו הנעלמת הוא נשאר שייך ליצחק אביו.
כלל זה, שגם עשיו נשאר עדיין בעצמיותו קשור ליצחק, נרמז גם בפסוק "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע"[5], ולמדו חז"ל: "ביצחק" ולא כל יצחק", דהיינו יעקב שהוא חלק מיצחק. משמע, ש"כל יצחק" כולל גם את עשיו, ולכן גם קבורת ראשו של עשיו היה "בגו עטפיה דיצחק" - במערת המכפלה (בנפרד מגופו, כמסופר במדרש), שאף על פי שגופו של עשיו נפרד מיצחק, דבר המסמל שבחיצוניותו ובדרכי חייו נפרד עשיו מדרך אביו, אבל "ראשו" - פנימיותו, היה בחיק אביו יצחק, משום שישראל אף על פי שחטא ישראל הוא.
זה לעומת זה
2) "יציאתו" של עשיו ממנו - מיצחק, משמעה שהקליפה שנפל בה, היא מקבילה ודוגמה למדתו של יצחק, כי זה לעומת זה עשה אלקים - רע לעומת טוב כו', "כקוף בפני אדם".
וכידוע שמדתו של יצחק היא מדת היראה את ה' - "פחד יצחק", ששרשה היא ספירת הגבורה של מעלה, ולעומתו - עשיו הוא אדום, היה ממדת הגבורה דקליפה.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")