עולם היצירה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מלאכים " ב־"מלאכים ") |
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ") |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
הנהגת העולם בארץ ישראל היא על פי [[ו' קצוות]] של עולם הבריאה, אך בחו"ל היא על פי [[ו' קצוות]] של [[עולם העשיה]]. | הנהגת העולם בארץ ישראל היא על פי [[ו' קצוות]] של עולם הבריאה, אך בחו"ל היא על פי [[ו' קצוות]] של [[עולם העשיה]]. | ||
==נשמות ו[[מלאכים]] של עולם היצירה== | ==[[נשמה|נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם היצירה== | ||
מבחינת התגלות הספירות של עולם האצילות בעולמות [[אבי"ע]], נאמר כי "[[שית ספירין מקננין ביצירה]]", כלומר כי ששת ה[[מידות]] של עולם האצילות שורות בעולם היצירה. משום כך, ענינו של עולם היצירה ושל | מבחינת התגלות הספירות של עולם האצילות בעולמות [[אבי"ע]], נאמר כי "[[שית ספירין מקננין ביצירה]]", כלומר כי ששת ה[[מידות]] של עולם האצילות שורות בעולם היצירה. משום כך, ענינו של עולם היצירה ושל ה[[נשמה|נשמות]] וה[[מלאכים]] של עולם היצירה היא עבודה בבחינת המידות, כלומר עבודה במידות טבעיים. משום כך עולם היצירה בכללותו נקרא בשם "[[עולם המלאכים]]", שכן העבודה בדחילו ורחימו טבעיים היא עיקר עבודתם של המלאכים, ולכן עיקר מקום ה[[מלאכים]] הוא בעולם זה. | ||
ה[[מלאכים]] של עולם היצירה נקראים בשם [[חיות]]. ענינם הוא עבודת בבחינת המידות, ולכן יש בהם התפעלות ושינוי, וכמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב", שעבודם היא ב[[רצוא ושוב]]. ואף שכתוב בחיות "בעמדם תרפינה כנפיהם", מכל מקום עמידה זו היא מצד הגילוי של בחינת ממעל לרקיע, שנמשך בהם הארת אור מהמוחין, אבל מצד עצמם יש בהם שינויים. | ה[[מלאכים]] של עולם היצירה נקראים בשם [[חיות]]. ענינם הוא עבודת בבחינת המידות, ולכן יש בהם התפעלות ושינוי, וכמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב", שעבודם היא ב[[רצוא ושוב]]. ואף שכתוב בחיות "בעמדם תרפינה כנפיהם", מכל מקום עמידה זו היא מצד הגילוי של בחינת ממעל לרקיע, שנמשך בהם הארת אור מהמוחין, אבל מצד עצמם יש בהם שינויים. | ||
ה[[נשמה|נשמות]] של עולם היצירה נקראות בשם שור הבר. | |||
[[מלאכים]] של עולם היצירה מתהווים מזיווג [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] של עולם ה[[בריאה]]. | [[מלאכים]] של עולם היצירה מתהווים מזיווג [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] של עולם ה[[בריאה]]. | ||
גרסה מ־06:45, 21 ביולי 2016
עולם היצירה הוא העולם השלישי מבין ארבעת עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.
עולם היצירה הוא השני מבין העולמות הנפרדים עולמות בי"ע, והוא נמוך יותר מן עולם הבריאה וגבוה יותר מן עולם העשיה.
עולם היצירה נוצר מן עולם הבריאה באופן של יש מיש. בניגוד לעולם הבריאה הנמשך מן עולם האצילות בחינה של יש מאין, ועדיין נרגש בו מקורו, הרי שבעולם היצירה, והרי הוא גילוי חדש והתגשמות חדשה.
עולם זה ממוקם מעל עולם העשיה שהוא העולם הנמוך והמגושם ביותר.
בעולם זה שורים המידות של עולם האצילות, כמאמר התיקונים,"שית ספירין מקננן ביצירה". עולם זה בכללותו נקרא בשם "עולם המלאכים", שבו שורים המלאכים העובדים את בוראם באהבה ויראה טבעיים.
ענינו
עולם היצירה הוא העולם השני מבין שלושת עולמות בי"ע, שענינם הוא ירידת וצמצום האור המתקבל מן עולם האצילות, בו שורה אור אין סוף ומתאחד עימו באחדות גמורה, עד התהוות עולם העשיה שהוא עולם התחתון שאין תחתון ממנו, הקרוב למדור החיצונים והקליפות.
בפרטות, עולם הבריאה הוא העולם הראשון התהווה כעולם נפרד, ביחס לעולם האצילות שהוא באחדות גמורה. לאחר ההתהוות של עולם הבריאה בבחינה של יש מאין מן עולם האצילות, יורד האור עוד עד להתהוות של עולם היצירה, שהוא בחינה של יש מיש. ההבדל בין עולם הבריאה לעולם היצירה הוא כי עולם הבריאה מתהווה ישירות מן עולם האצילות, ולכן נרגש בו מקורו, עד שנקרא הוא בשם עולם הכסא, שהוא בבחינת כלי לגילוי של האורות של עולם האצילות. לעומת זאת, עולם היצירה הוא שלב נוסף בצמצום האור שכן כיוון שהוא נוצר מן עולם הבריאה הרי שאין נרגש בו מקורו.
לעומת זאת, ביחס לעולם העשיה, שהוא עולם הנמוך ביותר מבין עולמות אבי"ע, עולם היצירה הוא עדיין בבחינה של גילוי אלקות. עולם היצירה הוא התגלות של מה שהיה בהעלם בעולם הבריאה, לעומת עולם העשיה שהוא התהוות של דבר חיצוני ומחודש. משום כך, עולם הבריאה הוא בבחינה של מחשבה, לעומת עולם היצירה שהוא בבחינה של דיבור, והרי המחשבה מגיעה לידי גילוי והתבטאות בדיבור, אולם רחוק הוא הדבר ממעשה, שהוא כנגד עולם העשיה שהוא בגדר של התהוות דבר חדש לגמרי.
התהוותו והתגלויות בו
מלכות דמלכות של עולם הבריאה נעשה עתיק יומין לעולם היצירה. עולם היצירה נוצר מעולם הבריאה בדרך של יש מיש לעומת התהוות עולם הבריאה מעולם האצילות שנעשה באופן של יש מאין
בעולם היצירה ישנם עשר ספירות שהם כוחות אלוקיים נעלים יותר מבעולם העשיה ומהם נבראו המלאכים סתם וחיות הקודש. בעולם היצירה ישנה גם כן קליפת נוגה שהיא חציה טוב וחציה רע, לעומת עולם העשיה שהיא רובו רע.
עשר ספירות של עולם היצירה
עשר הספירות של עולם היצירה הם בבחינת מציאות, מה מלכות דאצילות מתלבשת בעולם היצירה במט"ט הנקרא שרו של עולם. ו' קצוות של עולם היצירה נקרא בחינת סנד"ל ועליו נאמר ברייתות של שיעור קומה. השגת התנאים בעלי רוח הקודש שנכנסו לפרדס היה בעולם היצירה, לעומת הנביאים שהשיגו בעולם הבריאה.
הנהגת העולם בארץ ישראל היא על פי ו' קצוות של עולם הבריאה, אך בחו"ל היא על פי ו' קצוות של עולם העשיה.
נשמות ומלאכים של עולם היצירה
מבחינת התגלות הספירות של עולם האצילות בעולמות אבי"ע, נאמר כי "שית ספירין מקננין ביצירה", כלומר כי ששת המידות של עולם האצילות שורות בעולם היצירה. משום כך, ענינו של עולם היצירה ושל הנשמות והמלאכים של עולם היצירה היא עבודה בבחינת המידות, כלומר עבודה במידות טבעיים. משום כך עולם היצירה בכללותו נקרא בשם "עולם המלאכים", שכן העבודה בדחילו ורחימו טבעיים היא עיקר עבודתם של המלאכים, ולכן עיקר מקום המלאכים הוא בעולם זה.
המלאכים של עולם היצירה נקראים בשם חיות. ענינם הוא עבודת בבחינת המידות, ולכן יש בהם התפעלות ושינוי, וכמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב", שעבודם היא ברצוא ושוב. ואף שכתוב בחיות "בעמדם תרפינה כנפיהם", מכל מקום עמידה זו היא מצד הגילוי של בחינת ממעל לרקיע, שנמשך בהם הארת אור מהמוחין, אבל מצד עצמם יש בהם שינויים.
הנשמות של עולם היצירה נקראות בשם שור הבר.
מלאכים של עולם היצירה מתהווים מזיווג זעיר אנפין ומלכות של עולם הבריאה.
קליפת נוגה של עולם היצירה
קליפת נוגה של עולם היצירה היא חציה טוב וחציה רע.