שניאור זלמן שמוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח ר' '''שניאור זלמן שמוטקין''', הי' דר בכפר הוניאנקע סמוך לדאקשיץ ובשנים האחרונות הי' דר בדאקשיץ, שמו הי' ר' זלמן הוניאנקער ע"ש הכפר. הוא הי' איש רוחני הי' בא בכל בקר לבהכנ"ס לשמוע תפלת השחר ברכו וקדושה והקדישים ואח"כ הלך לטבול. לאחר מכן הי' לומד לקו"ת, ומתפלל עד שעה השני' אחר הצהרים.
הרה"ח ר' שניאור זלמן שמוטקין, הי' מחסידיו הנאמנים של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע. היה דר בכפר הוניאנקע סמוך לדאקשיץ ובשנים האחרונות הי' דר בדאקשיץ, שמו הי' ר' זלמן הוניאנקער ע"ש הכפר.


זוגתו, מרת ליבא. בניהם: מרת פייגא (אשת החסיד הנגיד ר' [[יוסף גורביץ]] המוכנה ר' יוז'יק ווארשעווער), והמשפיע הרה"ח ר' [[דובער משה שמוטקין]].
הוא הי' איש רוחני הי' בא בכל בקר לבהכנ"ס לשמוע תפלת השחר ברכו וקדושה והקדישים ואח"כ הלך לטבול. לאחר מכן הי' לומד לקו"ת, ומתפלל עד שעה השני' אחר הצהרים. בעיר מולדתו ספג לתוכו את אוירת החסידות ורוחה מילדותו, הן מהוריו והן מעדת החסידים במקום. מקטנותו אהב להיות נוכח בהתוועדויות חסידיות, הגם שטרם הבין מה ועל מה מדובר שם. ככל שגדל, והדברים הנוהרו לו יותר ויותר – כך גברה והלכה השתוקקותו להתוועדיות-רעים חסידיות. גם הניגונים – אשר כדברי כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע – הם קולמוס הנפש, השאירו בנפשו רושם עז וחותם עמוק.
 
התקשרותו לרבי הצמח צדק הייתה לשם דבר. וכמים הפנים לפנים – אף הרבי החזיק לו אהבה וחיבה.
כל שנה היה מסתופף בצל קורת הרבי, בחודש השביעי – חודש תשרי. ורש"ז היה זוכה להרבה קירוב מהצ"צ בבואו ל"בית חיינו" בליובאוויטש הבירה.
 
בשנת ת"ר בערך בא בברית הנישואים עם זוג' מרת ליבא. ובשנת תר"א נולדה לו בת (מרת פייגא, לימים אשת הרה"ח הנודע ר' [[יוסף הורביץ']], המכונה ר' יוז'יק ווארשעווער).
 
בשנת תרי"ח (טו"ב שנים לאחר לדת ביתו הבכירה) זכה רש"ז לברכה לבן זכר, מרבו הצ"צ. ובשנת תרי"ט, נולד בנו יחידו, הלא הוא המשפיע הנודע הרה"ח ר' [[דובער משה שמוטקין]].


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]

גרסה מ־21:41, 15 באפריל 2009

הרה"ח ר' שניאור זלמן שמוטקין, הי' מחסידיו הנאמנים של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע. היה דר בכפר הוניאנקע סמוך לדאקשיץ ובשנים האחרונות הי' דר בדאקשיץ, שמו הי' ר' זלמן הוניאנקער ע"ש הכפר.

הוא הי' איש רוחני הי' בא בכל בקר לבהכנ"ס לשמוע תפלת השחר ברכו וקדושה והקדישים ואח"כ הלך לטבול. לאחר מכן הי' לומד לקו"ת, ומתפלל עד שעה השני' אחר הצהרים. בעיר מולדתו ספג לתוכו את אוירת החסידות ורוחה מילדותו, הן מהוריו והן מעדת החסידים במקום. מקטנותו אהב להיות נוכח בהתוועדויות חסידיות, הגם שטרם הבין מה ועל מה מדובר שם. ככל שגדל, והדברים הנוהרו לו יותר ויותר – כך גברה והלכה השתוקקותו להתוועדיות-רעים חסידיות. גם הניגונים – אשר כדברי כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע – הם קולמוס הנפש, השאירו בנפשו רושם עז וחותם עמוק.

התקשרותו לרבי הצמח צדק הייתה לשם דבר. וכמים הפנים לפנים – אף הרבי החזיק לו אהבה וחיבה. כל שנה היה מסתופף בצל קורת הרבי, בחודש השביעי – חודש תשרי. ורש"ז היה זוכה להרבה קירוב מהצ"צ בבואו ל"בית חיינו" בליובאוויטש הבירה.

בשנת ת"ר בערך בא בברית הנישואים עם זוג' מרת ליבא. ובשנת תר"א נולדה לו בת (מרת פייגא, לימים אשת הרה"ח הנודע ר' יוסף הורביץ', המכונה ר' יוז'יק ווארשעווער).

בשנת תרי"ח (טו"ב שנים לאחר לדת ביתו הבכירה) זכה רש"ז לברכה לבן זכר, מרבו הצ"צ. ובשנת תרי"ט, נולד בנו יחידו, הלא הוא המשפיע הנודע הרה"ח ר' דובער משה שמוטקין.