![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בר מצווה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " תשט"ז " ב־" תשט"ז " |
מ החלפת טקסט – " נפש " ב־" נפש " |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
על{{הערת שוליים|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערת שוליים|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערת שוליים|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"{{הערת שוליים|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו נשמה קדושה. | על{{הערת שוליים|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערת שוליים|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערת שוליים|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"{{הערת שוליים|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו נשמה קדושה. | ||
מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך{{הערת שוליים|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערת שוליים|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערת שוליים|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}. | מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך{{הערת שוליים|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערת שוליים|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערת שוליים|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}. | ||
ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערת שוליים|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ | ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערת שוליים|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ | ||
גרסה מ־07:21, 17 ביוני 2016
בר מצווה הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות.
במשנת החסידות
עלתבנית:הערת שוליים הפסוקתבנית:הערת שוליים "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהרתבנית:הערת שוליים, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"תבנית:הערת שוליים נמשכה בו נשמה קדושה.
מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוךתבנית:הערת שוליים, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"תבנית:הערת שוליים, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילותתבנית:הערת שוליים.
ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדשתבנית:הערת שוליים.
לקריאה נוספת
- שערי בר מצווה - היכל מנחם בני ברק.
- בן י"ג למצוות - מאת הרב יעקב הורביץ בהוצאת צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש.