פיאות הראש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
שורה 7: שורה 7:
{{ציטוטון|והרי ה[[צמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין תער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי ה[[רמב"ם]] וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל גם כן בפאות הראש במספרים כעין תער '''נגד''' פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי בית שמאי ובית הלל דעל זה נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש"י שבועות מ' הנ"ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע}}.
{{ציטוטון|והרי ה[[צמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין תער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי ה[[רמב"ם]] וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל גם כן בפאות הראש במספרים כעין תער '''נגד''' פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי בית שמאי ובית הלל דעל זה נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש"י שבועות מ' הנ"ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע}}.
==אורך הפיאות==
==אורך הפיאות==
ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת [[בינה]] ד[[אצילות]] כמו שבוקעת על ידי הגלגלתא <REF>עי' מצות גילוח נזיר בדרך מצוותיך.}} ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מ[[חכמה]] - [[חסד]] קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נהג שהרבי לשים את הפיאות מאחורי האוזן.
ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת [[בינה]] ד[[אצילות]] כמו שבוקעת על ידי הגלגלתא {{הערה|1=עי' מצות גילוח נזיר בדרך מצוותיך.}} ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מ[[חכמה]] - [[חסד]] קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נהג שהרבי לשים את הפיאות מאחורי האוזן.


כך גם נהג [[האריז"ל]], לקצר את פיאותיו מעת לעת כך שלא יכנסו לתוך שטח הזקן.
כך גם נהג [[האריז"ל]], לקצר את פיאותיו מעת לעת כך שלא יכנסו לתוך שטח הזקן.

גרסה מ־02:55, 16 במרץ 2016

גידול פיאות הראש הוא קיום מצוות התורה לא להקיף את פיאת הראש, גדר המצווה הוא "המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו"[1], כלומר המשווה את צידי הראש למצחו ולאחורי אוזנו, ומשים אותו ריק משיער - כמוהם[2].

לחתוך במספריים

שיטת הבית יוסף היא שמותר לחתוך מהפיאות במספריים והאיסור הוא רק בתער, אבל שיטת אדמו"ר הצמח צדק[3] היא שהאיסור הוא גם במספריים.

על כך עורר בשו"ת חלקת יעקב[4] שרבים מתעלמים מפסק הצמח צדק רק לקולא ולא לחומרא:

"והרי הצמח צדק מליובאוויטש הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין תער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי הרמב"ם וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל גם כן בפאות הראש במספרים כעין תער נגד פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי בית שמאי ובית הלל דעל זה נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש"י שבועות מ' הנ"ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע".

אורך הפיאות

בחסידות חב"ד נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת בינה דאצילות כמו שבוקעת על ידי הגלגלתא [5] ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מחכמה - חסד קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נהג שהרבי לשים את הפיאות מאחורי האוזן.

כך גם נהג האריז"ל, לקצר את פיאותיו מעת לעת כך שלא יכנסו לתוך שטח הזקן.

הרבי אמר שהתמיהה היא על המגדל את פיאותיו לאחרי האוזן.

הערות שוליים

  1. מסכת מכות כ', ב.
  2. רש"י שם.
  3. שו"ת צמח צדק סימן צ"ג.
  4. חלק ג'.
  5. עי' מצות גילוח נזיר בדרך מצוותיך.