שיחה:חושן המשפט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 30: שורה 30:
:בחסידות צריך להוסיף על כך שחשן אותיות נחש, ועל האורים ותומים. <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 08:04, 16 בפברואר 2016 (UTC)
:בחסידות צריך להוסיף על כך שחשן אותיות נחש, ועל האורים ותומים. <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 08:04, 16 בפברואר 2016 (UTC)
::והוא גם גימטריה 'משיח'.. אני לא רואה סיבה שלא לצטט את המקור בתורה בשלמות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:28, 17 בפברואר 2016 (UTC)
::והוא גם גימטריה 'משיח'.. אני לא רואה סיבה שלא לצטט את המקור בתורה בשלמות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:28, 17 בפברואר 2016 (UTC)
:::אין בעיה שתצטט, הבעיה היא - שלא תכתוב כיצד זה נעשה בגשמיות, כולל המחלוקות..<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 17:20, 17 בפברואר 2016 (UTC)

גרסה מ־19:20, 17 בפברואר 2016

מקורו בתורה

החושן הוא אחד מבגדי כהונה שנצטווה משה רבנו לעשותו בעת שהותם של בני ישראל במדבר, תיאור מפורט לתפירת החושן כתוב בתורה בפרשת תצווה כפי שנאמר למשה רבנו מפי הקב"ה:

וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ. וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם. וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט. וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר. וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן. וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל קְצוֹת הַחֹשֶׁן. וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת תִּתֵּן עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת וְנָתַתָּה עַל כִּתְפוֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו. וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְשַׂמְתָּ אֹתָם עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה. וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מֶחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד. וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד.

ספר שמות, פרק כח, טו - כח.

עניינו

וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד. וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד.

ספר שמות, פרק כח, פסוקים כט - ל.

עניינו על פי חסידות

לבישת בגדי כהונה על ידי אהרן הכהן הוא נתינת כח לעבודתם של בני ישראל. מבין בגדי אהרן, חושן האפוד היה עומד מצידו הקדמי של אהרן כנגד פניו, ומסמל את עבודת האדם שבבחינת "פנים" שעניינה העבודה של אתהפכא.

שנים העשר האבנים השונות וכיתוב שם שבט על כל אבן בנפרד, מסמלות אף הם את העבודה של אתהפכא. היות וממאפייני העובדים את ה' באופן של אתהפכא הם, שאופן העבודה שלהם שונה מאדם אחד לרעהו, זאת בניגוד לעבודה באופן של אתכפיא. אתהפכא פועל בגוף האדם שתיהפך לטוב ויאיר בה אור הנשמה, ומכיוון שנשמות האדם חלוקות זו מזו (בפרט נשמות משבטים שונים) לכן עבודה זו משתנה מבין אדם לחברו. לעומת העבודה באתכפיא שאינה משנה את הגוף, אלא רק כופה עליה ואור הנשמה אינה מאירה בה, ולכן כללות אופן העבודה שווה בין הנשמות.

החושן - כאמור - הוא נתינת כח על העבודה של אתהפכא, ובזה עבודתם של שנים עשר השבטים שונה זו מזו, לכל אחד מהם "שער" שבמסילתו יעלה בעבודת ה'. ויתירה מכך, לבד חלוקת השבטים לשנים עשר סוגים כלליים, נחלקו לארבע קבוצות של שלשה, שלשה שבטים, לכן גם אבני החושן חולקו לפי חלוקה זו שהיו מסודרים בארבעה טורים שלש, שלש אבנים.

לקריאה נוספת

  • הרבי, התוועדויות תורת מנחם חלק - מו (116) "להבין ענין חושן ואפוד, תשכ"ו", אוצר חסידים, נוי יורק, תש"ע.

אם כבר

אם כבר עושים על זה ערך שזה יקרא חושן המשפט--חבר - שיחה 17:08, 14 בפברואר 2016 (UTC)

בכל מקרה יהיה צורך ליצור לו קישור, רוב האנשים מחפשים חושן.--הנחה - שיחה 17:10, 14 בפברואר 2016 (UTC)

העלאה

לא חסר הרבה, 2 וחצי משפטים וקצת רקע ואפשר להעלות (כמובן שאח"כ אפשר תמיד להרחיב). • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 07:31, 16 בפברואר 2016 (UTC)

חסר כאן כמה דברים לפני שחושבים על העלתו כערך: דבר ראשון צריך לכתוב ביאור במילים פשוטות על צורתו ועשייתו, ולא בלשון הכתוב! שנית, צריך לכתוב על השאלה בחושן. לכתוב על אופן הלבישה, על האיסור להזיחו מהאיפוד, על האורים ותומים. וכו' וכו'. וכל זה הוא רק בנגלה!!!
בחסידות צריך להוסיף על כך שחשן אותיות נחש, ועל האורים ותומים.  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 08:04, 16 בפברואר 2016 (UTC)
והוא גם גימטריה 'משיח'.. אני לא רואה סיבה שלא לצטט את המקור בתורה בשלמות.--הנחה - שיחה 15:28, 17 בפברואר 2016 (UTC)
אין בעיה שתצטט, הבעיה היא - שלא תכתוב כיצד זה נעשה בגשמיות, כולל המחלוקות.. •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 17:20, 17 בפברואר 2016 (UTC)