לדלג לתוכן

אריה לייב קפלן (קסברוב) – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
ללא חת פתח תלמודי תורה בתי כנסת ומקוואות בשליחות [[האדמו"ר הריי"צ]]. בסופו של דבר הוא נתפס והוגלה ל[[סיביר]], שם פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.  
ללא חת פתח תלמודי תורה בתי כנסת ומקוואות בשליחות [[האדמו"ר הריי"צ]]. בסופו של דבר הוא נתפס והוגלה ל[[סיביר]], שם פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.  


לאחר שחרורם, הלכו לתחנת הרכבת בדרך למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג לאמירת ספר ה[[תהילים]], לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם.
לאחר שחרורם, הלכו לתחנת הרכבת בדרך למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג לאמירת ספר ה[[תהילים]], לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז הוא החזיר את נשמתו לבוראה. ביום הכיפורים.  
החבר השני איבד את הכרתו ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז הוא החזיר את נשמתו לבוראה. ביום הכיפורים.  


הוא נהג להביא 'קוגל' לר' [[לוי יצחק]] אביו של הרבי בתקופת גלותו ר' ליויק כנה אותו 'אליהו הנביא'.
הוא נהג להביא 'קוגל' לר' [[לוי יצחק]] אביו של הרבי בתקופת גלותו ר' ליויק כנה אותו 'אליהו הנביא'.

גרסה מ־19:40, 4 בפברואר 2016



הרב אריה ליב קפלן היה רבה של העיר קסברוב , בתקופת המשטר הקומוניסטי.

ללא חת פתח תלמודי תורה בתי כנסת ומקוואות בשליחות האדמו"ר הריי"צ. בסופו של דבר הוא נתפס והוגלה לסיביר, שם פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.

לאחר שחרורם, הלכו לתחנת הרכבת בדרך למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל יום הכיפורים שהתקרב, הם ירדו בעירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר תפילת ערבית הם נשארו, כפי המנהג לאמירת ספר התהילים, לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז הוא החזיר את נשמתו לבוראה. ביום הכיפורים.

הוא נהג להביא 'קוגל' לר' לוי יצחק אביו של הרבי בתקופת גלותו ר' ליויק כנה אותו 'אליהו הנביא'.