רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | ||
הרב '''רפאל הכהן''' נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ]]' (פלך וילנא גליל [[דיסנא]]), לאביו הרב [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלווא]]. | |||
למד בישיבת | למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ניעזין]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]]. | ||
היה נקרא בפי [[אנ"ש]] – ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב). | |||
כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אוסוויאט]] (פלך ויטבסק) – בשנת [[תרע"א]] – כממלא מקומו של חותנו | == רבנותו הראשונה == | ||
כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אוסוויאט]] (פלך ויטבסק) – בשנת [[תרע"א]] – כממלא מקומו של חותנו הרב [[יואל דוידזון]], שבאותה שעה היה חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד. | |||
כעבור זמן לא ארוך קיבל את הרבנות ב[[שצעדרין]] ושם כיהן במשך עשר שנים. | כעבור זמן לא ארוך קיבל את הרבנות ב[[שצעדרין]] ושם כיהן במשך עשר שנים. | ||
בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של | בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יחזקאל פייביש ניימרק]] (ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל). | ||
היתה זו התקופה הקשה שלאחרי המהפכה והתחלת הרדיפות על הדת, | היתה זו התקופה הקשה שלאחרי המהפכה והתחלת הרדיפות על הדת, והרב רפאל המשיך להתעסק בהחזקת היהדות בעירו וגם בסביבתה. | ||
בהמשך נאלץ לברוח מנעוול, ועסק בהרבצת תורה בישיבות חב"ד המחתרתיות. | |||
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת טבת יצר עמו אדמו"ר הריי"צ – שכבר היה אז | ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו אדמו"ר הריי"צ – שכבר היה אז ב[[וורשא]] – קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות רוסיא ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק יא, עמוד תיג). | ||
== רב בריגא == | |||
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על-ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במישרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים. | |||
בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס. | בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס. | ||
במכתב אל | במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב אדמו"ר הריי"צ שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם. | ||
בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים – במדור "שערי חסידות" – נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של | == ביאורים שכתב == | ||
בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים – במדור "שערי חסידות" – נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון [[תמוז]] [[תרצ"ו]] ו[[ניסן]] [[תרצ"ז]], ביאור ב[[מאמר]] דא"ח, ובגליון כסלו [[תרח"ץ]] – ביאור במדריגת ה"[[בינוני]]" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, בעלות הכורת על יהדות אירופה, והרב רפאל הכהן בתוכם. | |||
== רציחתו על ידי הנאצים == | |||
ב[[י' כסלו]] [[תש"ב]] הועלה הרב רפאל באש על-ידי הצוררים ימ"ש, עם עוד רבים מ[[אנ"ש]] (וביניהם ר' איטשע "דער מתמיד"), ב"מנין דרייסין" שבריגא, וספר-תורה בידו. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן רפאל]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן רפאל]] | |||
גרסה מ־17:22, 10 בדצמבר 2008
הרב רפאל הכהן נולד בשנת תרמ"ט בגרמנוביץ' (פלך וילנא גליל דיסנא), לאביו הרב שניאור זלמן חיים הכהן מקריסלווא.
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וגם כמה שנים אצל הרב מענדל חן מניעזין, וקיבל ממנו סמיכה לרבנות.
היה נקרא בפי אנ"ש – ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב).
רבנותו הראשונה
כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה באוסוויאט (פלך ויטבסק) – בשנת תרע"א – כממלא מקומו של חותנו הרב יואל דוידזון, שבאותה שעה היה חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד.
כעבור זמן לא ארוך קיבל את הרבנות בשצעדרין ושם כיהן במשך עשר שנים.
בשנת תרפ"ב נבחר לרבה של נעוועל, למלא את מקומו של הרב יחזקאל פייביש ניימרק (ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ואדמו"ר הריי"צ בחר את ר' רפאל).
היתה זו התקופה הקשה שלאחרי המהפכה והתחלת הרדיפות על הדת, והרב רפאל המשיך להתעסק בהחזקת היהדות בעירו וגם בסביבתה.
בהמשך נאלץ לברוח מנעוול, ועסק בהרבצת תורה בישיבות חב"ד המחתרתיות.
בתשרי תרצ"ד הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת טבת יצר עמו אדמו"ר הריי"צ – שכבר היה אז בוורשא – קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות רוסיא ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק יא, עמוד תיג).
רב בריגא
באדר ב' תרצ"ה נבחר הרב רפאל על-ידי פרנסי ריגא לכהן במישרת מורה הוראה, וכרבם של החסידים.
בשנת תרח"ץ ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "אמונה וזכירה", ואדמו"ר הריי"צ כתב לו מכתב "הסכמה": כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס.
במכתב אל הרב יצחק הלוי הורביץ ("ר' איטשע מתמיד"), מחודש כסלו תש"א, כתב אדמו"ר הריי"צ שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.
ביאורים שכתב
בחוברות "התמים" שהופיעו באותן שנים – במדור "שערי חסידות" – נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון תמוז תרצ"ו וניסן תרצ"ז, ביאור במאמר דא"ח, ובגליון כסלו תרח"ץ – ביאור במדריגת ה"בינוני" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, בעלות הכורת על יהדות אירופה, והרב רפאל הכהן בתוכם.
רציחתו על ידי הנאצים
בי' כסלו תש"ב הועלה הרב רפאל באש על-ידי הצוררים ימ"ש, עם עוד רבים מאנ"ש (וביניהם ר' איטשע "דער מתמיד"), ב"מנין דרייסין" שבריגא, וספר-תורה בידו.