כפירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כפירה''' היא היפך האמונה. כשם ש[[אמונה]] שלימה ו[[אמת|אמיתית]] היא למעלה מטענות ומענות, כך גם הכפירה במיטבה, היא היפך האמונה ללא היגיון. אדם המתלבט וחותר להגיע אל האמת, עדיין אינו נחשב לכופר, למרות תהיותיו ושאלותיו. | '''כפירה''' היא היפך האמונה. כשם ש[[אמונה]] שלימה ו[[אמת|אמיתית]] היא למעלה מטענות ומענות, כך גם הכפירה במיטבה, היא היפך האמונה ללא היגיון. אדם המתלבט וחותר להגיע אל האמת, עדיין אינו נחשב לכופר, למרות תהיותיו ושאלותיו. | ||
בהזדמנות מסויימת אמר [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|1=ל[[אריאל שרון]], על פי [[מסכת מגילה]] | בהזדמנות מסויימת אמר [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|1=ל[[אריאל שרון]], על פי [[מסכת מגילה]]}}: [[יהודי]] נקרא מי שכופר בעבודה זרה. | ||
הרבי אמר לו גם כי בביטוי "כופר בעבודה זרה", אין הכוונה דווקא בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר לאידישקייט - ליהדות ולהר סיני הוא זר לו, והוא כופר בו.{{הערת שוליים|1=וכן מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4596&st=%u05e2%u05d1%u05d5%u05d3%u05d4+%u05d6%u05e8%u05d4 שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמ' ה' (277).].}} | הרבי אמר לו גם כי בביטוי "כופר בעבודה זרה", אין הכוונה דווקא בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר לאידישקייט - ליהדות ולהר סיני הוא זר לו, והוא כופר בו.{{הערת שוליים|1=וכן מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4596&st=%u05e2%u05d1%u05d5%u05d3%u05d4+%u05d6%u05e8%u05d4 שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמ' ה' (277).].}} | ||
גרסה מ־21:12, 28 בדצמבר 2015
כפירה היא היפך האמונה. כשם שאמונה שלימה ואמיתית היא למעלה מטענות ומענות, כך גם הכפירה במיטבה, היא היפך האמונה ללא היגיון. אדם המתלבט וחותר להגיע אל האמת, עדיין אינו נחשב לכופר, למרות תהיותיו ושאלותיו.
בהזדמנות מסויימת אמר הרבי מליובאוויטש[1]: יהודי נקרא מי שכופר בעבודה זרה.
הרבי אמר לו גם כי בביטוי "כופר בעבודה זרה", אין הכוונה דווקא בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר לאידישקייט - ליהדות ולהר סיני הוא זר לו, והוא כופר בו.[2]
הערות שוליים
- ↑ לאריאל שרון, על פי מסכת מגילה
- ↑ וכן מובא גם בשיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמ' ה' (277)..