רש"י: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:57, 28 בדצמבר 2015

רבינו שלמה ירחי, הידוע בכינויו רש"י, נולד לאביו רבינו יצחק הצרפתי, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.

פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך החיבור שהתפרסם יותר מכל הוא פירושו על התורה.

הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס

אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.<REF>היום יום, כ"ט שבט.}}

הרבי העיד על עצמו:"איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י" [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]<REF> התוועדויות תשמ"ה ח"א}}.

שמו

שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.

כללי פירוש רש"י על התורה מהרבי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

א. רש"י הינו פרשן ולא פסקן כידוע.<REF>לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)}}

ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.<REF>ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)}}

ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.<REF>לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)}}

ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.<REF>לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 41 (עמ' 53)}}

ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".<REF>לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 141 (עמ' 153)}}

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 == הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס ==
-[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.<REF>[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]</REF>
+[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.<REF>[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]}}
-הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קָאך]] זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י}} [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות תשמ"ה ח"א]</REF>.
+הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קָאך]] זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י}} [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות תשמ"ה ח"א]}}.
 == שמו ==
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 == כללי פירוש רש"י על התורה מ[[הרבי]] ==
 {{להשלים|פסקה=כן}}
-א. רש"י הינו פרשן ולא פסקן כידוע.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]</REF>
+א. רש"י הינו פרשן ולא פסקן כידוע.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]}}
-ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)]</REF>
+ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)]}}
-ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)]</REF>
+ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)]}}
-ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 41 (עמ' 53)]</REF>
+ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 41 (עמ' 53)]}}
-ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 141 (עמ' 153)]</REF>
+ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 141 (עמ' 153)]}}
 == ראו גם ==