שינה בסוכה – הבדלי גרסאות
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==המנהג בפועל וטעמו== | ==המנהג בפועל וטעמו== | ||
{{להשלים|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1. לדורות לפנ"ז 2. לרביים. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא.}} | {{להשלים|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1. לדורות לפנ"ז 2. לרביים. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא.}} | ||
כבר בזמן בית המקדש מצאנו שנהגו המשתתפים בשמחת בית השואבה שלא לישן בסוכה.{{מקור|הרחבה בדברי הגמרא וכו'}} בקשר לזה ביארו האחרונים{{מקור}} שהיו אנוסים משום שלא היה להם סוכה.{{הבהרה|תוס' הסברה מדוע לא היה}} אולם יש שהקשו{{מקור|גליוני הש"ס למהרי ענגיל(?)}} על ביאור זה שהרי היה להם סוכות חוץ להר הבית{{מקור}}{{הבהרה|למה לא תוך?ולא בעזרה?}} ובהפסק מועט יכלו להגיע אליו? הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}} (והקפידו לאכול בסוכה אולם על שינה בסוכה לא הקפידו). | |||
על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל שנהגו להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על הרמב"ם פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים וראה בספר צנצנת המן{{מקור}} עדות לכך שהרה"ק מבעלזא הזהיר את הבחורים בירושלים שלא ישנו בסוכה.}} | על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל שנהגו להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על הרמב"ם פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים וראה בספר צנצנת המן{{מקור}} עדות לכך שהרה"ק מבעלזא הזהיר את הבחורים בירושלים שלא ישנו בסוכה.}} | ||
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה ועל פי דבריהם כתבו שכשאינו מצטער חייב מין הדין לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}} | |||
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם | |||
טעמים שונים נכתבו על קולה זו: | טעמים שונים נכתבו על קולה זו: | ||
| שורה 48: | שורה 47: | ||
;כבוד הסוכה,ומקיפים דבינה | ;כבוד הסוכה,ומקיפים דבינה | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
מנהג זה התבאר על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] שעל פי המסורת{{מקור|ספר השיחות תרצ"ט.. תש"א??}} כאשר שמע על חסידים המדקדקים על שינה בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת הקבלה והחסידות מאיר בסוכה [[אור מקיף]] (מקיפים ד[[בינה]]) ועובדה זו שוללת את השינה בסוכה. | מנהג זה התבאר על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] שעל פי המסורת{{מקור|ספר השיחות תרצ"ט.. תש"א??}} כאשר שמע על חסידים המדקדקים על שינה בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת הקבלה והחסידות מאיר בסוכה [[אור מקיף]] (מקיפים ד[[בינה]]) ועובדה זו שוללת את השינה בסוכה. ההדגשה על מקיפים של ספירת הבינה היא משום שספירת הבינה היא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם בעוד שהספירות מתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם עליהם נאמר:{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק}}"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ" וממילא אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם לעומת זאת האור מקיף של בינה הינה מובדלת מהעולם ושוללת את הנהגת האדם בענייני העולם.{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}} | ||
בדבריו מתבאר{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של האדמו"ר האמצעי בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} ההנהגה של אי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת משום שבשעה שהרגישו את קדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמור) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{מקור|זכורני באחד הערות והדיוקים בשיחה, אמנם עכשיו לא מצאתי, אמנם מוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (כעין זה כתב הרבי במכתבים על 'כל' החסידים ראה להלן.}} | בדבריו מתבאר{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של האדמו"ר האמצעי בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} ההנהגה של אי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת משום שבשעה שהרגישו את קדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמור) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{מקור|זכורני באחד הערות והדיוקים בשיחה, אמנם עכשיו לא מצאתי, אמנם מוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (כעין זה כתב הרבי במכתבים על 'כל' החסידים ראה להלן.}} | ||
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושה; כי מנהג רבותיהם בידיהם וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני סוכה יש בזה סניף של מצטער; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער. ומצטער פטור מן הסוכה! | ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושה; כי מנהג רבותיהם בידיהם וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני סוכה יש בזה סניף של מצטער; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער.{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה! | ||
הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד {{מקור}} בהערה תרגום מכתב באנגלית.}} ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא משום בזיון בקדושת הסוכה ומצטער{{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של האדמו"ר האמצעי ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}} | הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד {{מקור}} בהערה תרגום מכתב באנגלית.}} ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא משום בזיון בקדושת הסוכה ומצטער{{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של האדמו"ר האמצעי ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}} | ||
| שורה 61: | שורה 60: | ||
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף): | בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף): | ||
א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת הקבלה ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא תוצאה רק של מנוחת הגוף אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה הנשמה 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). | א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת הקבלה ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא תוצאה רק של מנוחת הגוף אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה הנשמה 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). | ||
ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ולאדמו"ר האמצעי | ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ולאדמו"ר האמצעי בפרט. וזאת משום שעניינה של תורת החסידות להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של אדמו"ר האמצעי הוא ספירת הבינה דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של מקיפים דבינה.{{הערה|ועד שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת שבת בראשית תש"ל (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין הישיבה בסוכה) לכן תבע האדמו"ר האמצעי גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם. | ||
==שונות== | |||
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי בהתוועדות של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'...ושאף אחד לא יפרעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של האדמו"ר האמצעי בענין. | |||
בשנת תש"ן בעקבות מחלוקת שעוררו אנשים שאין להם ידיעה בהלכה{{מקור|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב חיים כהן (לדוגמא טבילת כלים כהלכתו(?)יש התייחסות לכך בהתוודויות תשמ"ה באחד השיחות).}} בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - הרב צבי כהנא בטענה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כבעלז, כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמו"ר הזקן שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, והתעוררות על כך היום היא עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה יראת שמים אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת).{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין].}} | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||