פורטל:גאולה ומשיח/מבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
<table align=left><tr><td>[[קובץ:בית המקדש.jpg|none|300px|הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)]]</td></tr></table>
<table align=left><tr><td>[[קובץ:בית המקדש.jpg|none|300px|הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)]]</td></tr></table>


ה'''[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה העתידה]]''' היא אחת מהעיקרי הדת, הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים ב[[תורה]] ב[[נביאים]] וב[[כתובים]] תיאורו של [[מלך המשיח]] הגואל ושל תקופת הגאולה תוארה על ידי הנביאים והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".  
ה'''[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה העתידה]]''' היא אחת מהעיקרי הדת, הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים ב[[תורה]] ב[[נביאים]] וב[[כתובים]] תיאורו של [[מלך המשיח]] הגואל ושל תקופת הגאולה תוארה על ידי הנביאים והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".  


ה[[צפייה לגאולה]] היא חלק מהאמונה בבואו. שעל האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. מתפלל ומבקש על כך מדי יום ביומו בהזדמנויות רבות.
ה[[צפייה לגאולה]] היא חלק מהאמונה בבואו. שעל האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. מתפלל ומבקש על כך מדי יום ביומו בהזדמנויות רבות.

גרסה מ־13:16, 21 ביולי 2015

הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)
הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)

הגאולה העתידה היא אחת מהעיקרי הדת, הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים בתורה בנביאים ובכתובים תיאורו של מלך המשיח הגואל ושל תקופת הגאולה תוארה על ידי הנביאים והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".

הצפייה לגאולה היא חלק מהאמונה בבואו. שעל האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. מתפלל ומבקש על כך מדי יום ביומו בהזדמנויות רבות.

אולם עם התגלותה של תורת החסידות נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך נעוצה בכך שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה. שזו אף הסיבה שבתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה ולצפייה והשתוקקות תמידית לגאולה.

התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדורה היתה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם, ובמיוחד בדורות האחרונים, החל מאדמו"ר הרש"ב שהקים את ישיבת "תומכי תמימים" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "חיילי בית דוד" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו אדמו"ר הריי"צ, במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, הוא – המלך המשיח. מכך מובן שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאותו והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי עבודת הגלות הסתיימה ומה שנשאר הוא רק להתכונן לקבל פני משיח תיכף ומיד ממש. ועודד את ההכרזה של קבלת מלכותו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.