יום טוב בן אברהם אשבילי

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250 - 1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד. למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. בחיי רבותיו הרשב"א והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם.

מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה" (שו"ת הריטב"א , מ"ג). הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט "מורה נבוכים" לרמב"ם והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.

בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א העריץ במידה שווה את הרמב"ם והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו" כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעתים רבינו הגדול. הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א, נימוקי יוסף, ר"ן ובריטב"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו שיצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב יוסף קאפח.

הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעתים גם בערבית ובספרדית.

יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, יהודים ולא יהודים, נהג בענווה יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול.

ספריו

• חידושי הריטב"א - הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו לכ-20 מסכתות. רוב חיבוריו עוסקים בהלכות הנוגעות

• למעשה ולא על מסכתות מסדר זרעים, קדשים וטהרות.

• פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן

• הלכות ברכות

• שאלות ותשובות (ירושלים תשי"ט)

• ספר הזיכרון - להגנת מורה נבוכים מפני השגות הרמב"ן

• פירוש הגדה של פסח

• פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד

• ספר הדרשות- אבד