בר מצוה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בר מצווה''' הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. | '''בר מצווה''' הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. | ||
==במשנת החסידות== | |||
על{{הערת שוליים|מתוך [[תורת מנחם]] תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערת שוליים|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערת שוליים|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו הי"ד. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"{{הערת שוליים|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו נשמה קדושה. | |||
על{{הערת שוליים| | מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך{{הערת שוליים|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערת שוליים|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערת שוליים|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}. | ||
ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערת שוליים|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ | |||
נפש חי'. שם טו, ד.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''[[שערי בר מצווה]]''' - [[היכל מנחם]] בני ברק. | |||
*'''בן י"ג למצוות''' - מאת הרב [[יעקב הורביץ]] בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־07:27, 1 ביולי 2015
בר מצווה הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות.
במשנת החסידות
על[1] הפסוק[2] "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר[3], שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו הי"ד. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"[4] נמשכה בו נשמה קדושה.
מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך[5], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"[6], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות[7].
ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש[8].
לקריאה נוספת
- שערי בר מצווה - היכל מנחם בני ברק.
- בן י"ג למצוות - מאת הרב יעקב הורביץ בהוצאת צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש.
הערות שוליים
- ↑ מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.
- ↑ תהלים ב, ז.
- ↑ ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.
- ↑ תהלים קט, ד.
- ↑ או"ח - סוף מהדו"ב.
- ↑ זח"ב צד, ב.
- ↑ במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
- ↑ בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.