←מקור היעוד
מ (החלפת טקסט – " ח"ג " ב־" חלק ג' ") |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ה[[אור החיים]] מוכיח יעוד זה מן הרמז בפסוקי ה[[תורה]] האוסרים את אכילת החיות הטמאות, בהם החזיר מוזכר בסיום לאחר כל שאר החיות{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז}}. | ה[[אור החיים]] מוכיח יעוד זה מן הרמז בפסוקי ה[[תורה]] האוסרים את אכילת החיות הטמאות, בהם החזיר מוזכר בסיום לאחר כל שאר החיות{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז}}. | ||
השינוי ביחס אל החזיר אינו מצד שינוי ב[[הלכה]], כי אם בחזיר עצמו, אשר יתחיל "לעלות גרה" ובכך יתקימו בו סימני הכשרות{{הערה|[[שיעורים בספר התניא]], ליקוטי אמרים פרק נ'. וכן מובא ביבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y | השינוי ביחס אל החזיר אינו מצד שינוי ב[[הלכה]], כי אם בחזיר עצמו, אשר יתחיל "לעלות גרה" ובכך יתקימו בו סימני הכשרות{{הערה|[[שיעורים בספר התניא]], ליקוטי אמרים פרק נ'. וכן מובא ביבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה}}. | ||
במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ז}} מובא מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו. הרבי כותב באגרת{{הערה|אגרות קודש, חלק ג' ע' קנ"ג}} שבתקופה ראשונה בימות המשח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות. | במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ז}} מובא מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו. הרבי כותב באגרת{{הערה|אגרות קודש, חלק ג' ע' קנ"ג}} שבתקופה ראשונה בימות המשח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות. | ||