דובער שמשון יפה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''דובער שמשון (בערל) יפה''' ([[תר"נ]]-[[תשכ"ח]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי יליד העיירה [[נעוועל]] שלמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונותר בברית המועצות עד לפטירתו. | הרב '''דובער שמשון (בערל) יפה''' ([[תר"נ]]-[[תשכ"ח]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי יליד העיירה [[נעוועל]] שלמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונותר בברית המועצות עד לפטירתו. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיירה החסידית [[נעוועל]] בשנת [[תר"נ]]{{הערה|בספר התמימים מופיע שנולד בשנת [[תר"ס]] אך הדבר מופרך היות ובזכרונותיו מעיד ר' בערל על עצמו שבשנת תרע"ג כבר שימש כשוחט ובודק ועסק בחינוך ובהוראה, ולא ייתכן שעשה זאת כבר בהיותו בן 13.}}, ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | נולד בעיירה החסידית [[נעוועל]] בשנת [[תר"נ]]{{הערה|בספר התמימים מופיע שנולד בשנת [[תר"ס]] אך הדבר מופרך היות ובזכרונותיו מעיד ר' בערל על עצמו שבשנת תרע"ג כבר שימש כשוחט ובודק ועסק בחינוך ובהוראה, ולא ייתכן שעשה זאת כבר בהיותו בן 13.}}, ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
גרסה מ־23:03, 22 באוגוסט 2014
הרב דובער שמשון (בערל) יפה (תר"נ-תשכ"ח) היה בעל שמועה חסידי יליד העיירה נעוועל שלמד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ונותר בברית המועצות עד לפטירתו.
תולדות חיים
נולד בעיירה החסידית נעוועל בשנת תר"נ[1], ובצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
לאחר שסיים את מסלול לימודיו התמקצע כשוחט ובודק והחל משנת תרע"ג החל להסתובב בין עיירות שונות ברוסיה על מנת להתפרנס משחיטת עופות לתושבי העיירות. מידי פעם הזדמנו לו תקופות קצרות שבהם התבקש לעסוק בחינוך ובהוראה לילדי החסידים בעיירות נידחות שלא יכלו לקבל חינוך חסידי במקום אחר.
לאחר נישואיו התגורר בבישנקוביץ והתמחה ברקיחת תרופות ומשחות מרפא, ועסק בהפצת התרופות שיצר ובסיוע רפואי לחולים. בשנים מאוחרות יותר עבד ללנינגרד שם עסק בהפצת יהדות במחתרת.
בשנת תרצ"א התגורר בויטבסק ובחג הפורים תלמידי ישיבת תומכי תמימים המקומית התאספו להתוועדות בביתו, בעקבותיה נאסר על ידי הק.ג.ב. והוגלה לצ'ימקנט שבקזחסטן למשך שלוש שנים.
עם הידלדלות הקהילה החב"דית בלנינגרד בעקבות הגירתם של אלפי חסידים במבצע 'יציאת רוסיה תש"ו', עבר להתגורר בסמרקנד שם נפטר בשנת תשכ"ח.
משפחתו
- חתנו, ר' צבי הירש ליברמן
חיבורו
על פי הוראת הרבי לזקני החסידים, החל בשנת תש"כ להעלות על גבי הכתב זכרונות וסיפורים ששמע וקיבל מזקני החסידים בדור הקודם, וקרא לה בשם זכרון צדיקים וחסידים.
סיפוריו נחשבו כמדוייקים ואמינים ביותר, אך המחברת שרשם נותרה בכתב יד במשך שנים רבות. חלקה פורסם בספר שמועות וסיפורים וחלקה פורסם בשבועון בית משיח, ורק בשנת תשע"ד יצאה לאור על ידי הרב בנימין מלחובסקי שהיה בן ביתו והחזיק במחברת.
המחברת היתה למראה עיניו של הרב ירחמיאל חדש שעבר על החוברת ונתן את הסכמתו.