דוד הלוי סגל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים|מקור=הקדמתו לספרו נקודות הכסף|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים|מקור=הקדמתו לספרו נקודות הכסף|מרכאות=כן}} | ||
== גזרות הת"ח ות"ת והסתלקותו == | === גזרות הת"ח ות"ת והסתלקותו === | ||
בשנת ה'ת"ח בעת הגזירה, כיהן כאב"ד בעיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשו. | בשנת ה'ת"ח בעת הגזירה, כיהן כאב"ד בעיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשו. | ||
גרסה מ־20:47, 16 ביולי 2014
רבי דוד הלוי סגל (ה'שמ"ו - כ"ו שבט ה'תכ"ז. ידוע בכינוי הט"ז על שם חיבורו "טורי זהב") היה פוסק חשוב שנמנה על גדולי תקופת האחרונים. נודע בעיקר בשל חיבורו ההלכתי על השולחן ערוך.
תולדות חייו
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר שבפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי, כנצר למשפחה רבנית מפורסמת. אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' מתוך הרחבת הדעת.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם ביתו של רבו המובהק רבי יואל סירקיש הידוע בכינוי הב"ח. במשך שנים רבות היה סמוך על שולחן חותנו וניצל את זמנו ללימוד התורה ולעבודת ה', כשאת עיקר כוחותיו הקדיש ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.
במשך הזמן היטלטל במשרות רבניות כשבע פעמים בגלל שהיה צריך לעבור ממקום למקום, במשך זמן זה מצבו הכלכלי התדרדר והוא סבל ממחסור ממשי, אך מנגד שמו הלך והתפרסם ברחבי העולם והוא נודע כפוסק בעל שם. ייסוריו הסתיימו כאשר הוזמן לכהן כרב בעיר אוסטרוג שהייתה מלאה חכמים וסופרים. ראשי הקהילות בעיר סייעו לו בעבודתו הספרותית ועודדו אותו להשלים את חיבורו 'הטורי זהב' על השולחן ערוך, בעוד שהוא עצמו חשש מפרסום הספר בהיותו איש עניו וצנוע שהיה נחבא לכלים.
עם הש"ך
באותו זמן בו הוציא רבי דוד הלוי את חיבורו "הטורי זהב", יצא בוילנא הספר הענק "השפתי כהן" של רבי שבתי הכהן כ"ץ, ולמרות שהיו מחלוקות בין רבי דוד הלוי ורבי שבתי הכהן בדעותיהם התורניות עדיין היו באחווה ורעות והיו ידידים גדולים מאוד ועוד שבמשך הזמן שיתפו פעולה והדפיסו ביחד מהדורה חדשה של השולחן ערוך ביחד עם חיבוריהם לצידי השולחן ערוך(ודברי הרמ"א) מימינם ומשמאלם כמו רש"י ותוספות מסביב לגמרא.
ועוד כתב הש"ך בעצמו אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו:
אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים
— הקדמתו לספרו נקודות הכסף
גזרות הת"ח ות"ת והסתלקותו
בשנת ה'ת"ח בעת הגזירה, כיהן כאב"ד בעיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשו. גדולי עולם התכתבו עמו, ר' מרדכי יפה (בעל "הלבושים"), ר' נתן נטע שפירא (מגלה עמוקות), ר' שבתי הכהן (הש"ך) ועוד. ר' יעקב (הפני יהושע) נתן את הסכמתו על ספרו "טורי זהב" ובו הוא כותב, שהחותמים זלה"ה מחסרים למ"ד וצריכים לחתום זללה"ה – זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כמו כן העיד שבחלום גילו לו תירוצים ופרושים שונים. בשנת ה'תכ"ז השיב את נשמתו ליוצרה ולאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם. מספריו: • דברי דוד: על רש"י • טורי זהב-ט"ז: על שולחן ערוך