ניגון אימתי קאתי מר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "כ"ק הרבי" ב־"הרבי")
שורה 2: שורה 2:


==מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד==
==מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד==
מקורו של הניגון הוא [[ירושלים|ירושלמי]], לא ידוע מי הלחין אותו.
המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש".  


בחתונת הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] התאים הרב [[צבי אייזנבך]] מירושלים מספר מילים מהספר [[כתר שם טוב]] למנגינה.
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]], בעת חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], חיבר הרב [[צבי אייזנבך]] על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר" מספר [[כתר שם טוב]]. כחודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[יונה גרינוולד]] לשיר "מזמרת הארץ" כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. הרבי עודד והניגון התקבל כניגון חב"ד.
 
כחודשיים לאחר מכן, ביקר ר' [[יונה גרינוולד]] בחצר הרבי בחודש החגים של שנת תשי"ז, וכאשר הרבי ביקש ממנו בשמחת תורה לנגן "מזמרת הארץ", הוא החל לנגן ניגון זה, שנתקבל ברצון רב אצל הרבי, והושר לאחר מכן פעמים רבות בהתוועדויות{{מקור}}.


בהתוועדות יום [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]], ציוה [[הרבי]] לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]]{{הערה|מנהל חברת [[ניגוני ישראל חסידי חב"ד]] ומפיק [[ספר הניגונים]] של חסידי חב"ד.}} (בתרגום חופשי מאידיש: "עשה בניגון שינוי ש"אינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים{{הערה|שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.}}.
בהתוועדות יום [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]], ציוה [[הרבי]] לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]]{{הערה|מנהל חברת [[ניגוני ישראל חסידי חב"ד]] ומפיק [[ספר הניגונים]] של חסידי חב"ד.}} (בתרגום חופשי מאידיש: "עשה בניגון שינוי ש"אינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים{{הערה|שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.}}.

גרסה מ־23:47, 5 ביוני 2014

הניגון אימתי קאתי מר הינו ניגון שמחה המושר תכופות בעת התוועדויות ובזמני שמחה. ניגון זה הוא ניגון שט"ז בספר הניגונים.

מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד

המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש".

בר"ח אלול תשט"ז, בעת חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין, חיבר הרב צבי אייזנבך על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר" מספר כתר שם טוב. כחודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז הורה הרבי לרב יונה גרינוולד לשיר "מזמרת הארץ" כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. הרבי עודד והניגון התקבל כניגון חב"ד.

בהתוועדות יום שמחת תורה בשנת תשי"ט, ציוה הרבי לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב שמואל זלמנוב[1] (בתרגום חופשי מאידיש: "עשה בניגון שינוי ש"אינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים[2].

מילות הניגון

מקורם של מילות הניגון, הוא במכתב שכתב הבעל שם טוב לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, בו הוא מספר לו על עליית הנשמה שעשה בראש השנה שנת תק"ז. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימתי קאתי מר?" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך (= היינו מעיינות תורת החסידות) חוצה". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של חסידות חב"ד בדור השביעי, וקיבלה הסבר נרחב בתורתו של הרבי.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מנהל חברת ניגוני ישראל חסידי חב"ד ומפיק ספר הניגונים של חסידי חב"ד.
  2. שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.