ימי הספירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "יו"ט" ב־"יום טוב")
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
שורה 4: שורה 4:
== החילוק שבין [[חסד]] שב[[הוד]] להוד שבחסד ==
== החילוק שבין [[חסד]] שב[[הוד]] להוד שבחסד ==


ביאור החילוק שבין חסד שבהוד להוד שבחסד בימי הספירה, שחסד שבהוד הוא ב[[פסח שני]] שנקרא יום טוב (ובלשון המשנה: "פסח קטן"), והוד שבחסד הוא (לא ביום טוב אלא) בחול המועד דלכאורה אינו מובן:
ביאור החילוק שבין חסד שבהוד להוד שבחסד בימי הספירה, שחסד שבהוד הוא ב[[פסח שני]] שנקרא יום טוב (ובלשון המשנה: "פסח קטן"), והוד שבחסד הוא (לא ביום טוב אלא) בחול המועד - דלכאורה אינו מובן:


הוד שבחסד עיקרו חסד, שהוא בקו הימין, ובקו הימין גופא בהתחלת הקו - ביחס למדות, או באמצעו, ביחס לכללות הקו כפי שמתחיל מ[[מוחין]], שענינו השפעה וגילוי, ועד להשפעה וגילוי בפועל (נה"י), שזהו"ע דהוד שבחסד.
הוד שבחסד - עיקרו חסד, שהוא בקו הימין, ובקו הימין גופא - בהתחלת הקו - ביחס למדות, או באמצעו, ביחס לכללות הקו כפי שמתחיל מ[[מוחין]], שענינו השפעה וגילוי, ועד להשפעה וגילוי בפועל (נה"י), שזהו"ע דהוד שבחסד.


ואילו חסד שבהוד עיקרו הוד, שהוא בקו השמאל, ובקו השמאל גופא בסוף הקו, שענינו [[גבורה]] והעלם.
ואילו חסד שבהוד - עיקרו הוד, שהוא בקו השמאל, ובקו השמאל גופא - בסוף הקו, שענינו [[גבורה]] והעלם.


ואיך יתכן שחסד שבהוד שבסוף [[קו השמאל]], הוא יום טוב, ואילו הוד שבחסד שעיקרו חסד שבהתחלת [[קו הימין]], אינו אלא [[חול המועד]]?!
ואיך יתכן שחסד שבהוד שבסוף [[קו השמאל]], הוא יום טוב, ואילו הוד שבחסד שעיקרו חסד שבהתחלת [[קו הימין]], אינו אלא [[חול המועד]]?!
שורה 14: שורה 14:
והביאור בזה:
והביאור בזה:


כשנמצאים בסמיכות ל[[יום טוב]] ד[[יציאת מצרים]], שאז מאיר הגילוי דחסד, חסד נגלה אזי מספיק גם ההוד שבחסד, דרגא התחתונה דחסד (בנוגע לפועל), ולכן אין זה יום טוב אלא חול המועד;
כשנמצאים בסמיכות ל[[יום טוב]] ד[[יציאת מצרים]], שאז מאיר הגילוי דחסד, חסד נגלה - אזי מספיק גם ההוד שבחסד, דרגא התחתונה דחסד (בנוגע לפועל), ולכן אין זה יום טוב אלא חול המועד;


וכל שהולכים ומתרחקים מהגילוי דהיום טוב ובאים למעמד ומצב של העלם, שזהו"ע הגבורה, כולל גם הוד שהוא ענף הגבורה לא יכולים להסתפק בהוד שבחסד (כיון שהחסד אינו נגלה), אלא יש צורך לגלות את החסד שבהוד, היינו, שהכוונה הפנימית של ההעלם (הוד שהוא ענף הגבורה) היא גילוי (חסד), ואדרבה גילוי נעלה יותר, שמצד גודל מעלתו הרי הוא יום טוב (למעלה מהוד שבחסד שאינו אלא חול המועד).<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14/48&search=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93 תורת מנחם]</REF>  
וכל שהולכים ומתרחקים מהגילוי דהיום טוב ובאים למעמד ומצב של העלם, שזהו"ע הגבורה, כולל גם הוד שהוא ענף הגבורה - לא יכולים להסתפק בהוד שבחסד (כיון שהחסד אינו נגלה), אלא יש צורך לגלות את החסד שבהוד, היינו, שהכוונה הפנימית של ההעלם (הוד שהוא ענף הגבורה) היא גילוי (חסד), ואדרבה - גילוי נעלה יותר, שמצד גודל מעלתו הרי הוא יום טוב (למעלה מהוד שבחסד שאינו אלא חול המועד).<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14/48&search=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93 תורת מנחם]</REF>  
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה מ־00:02, 1 במאי 2014

בימי הספירה מחולקים לשבע שבועות, המכוונים כנגד שבעת המידות, ובכל אחד מהשבועות ישנם שבעת ימים, המכוונים גם הם כנגד שבעת המידות.


החילוק שבין חסד שבהוד להוד שבחסד

ביאור החילוק שבין חסד שבהוד להוד שבחסד בימי הספירה, שחסד שבהוד הוא בפסח שני שנקרא יום טוב (ובלשון המשנה: "פסח קטן"), והוד שבחסד הוא (לא ביום טוב אלא) בחול המועד - דלכאורה אינו מובן:

הוד שבחסד - עיקרו חסד, שהוא בקו הימין, ובקו הימין גופא - בהתחלת הקו - ביחס למדות, או באמצעו, ביחס לכללות הקו כפי שמתחיל ממוחין, שענינו השפעה וגילוי, ועד להשפעה וגילוי בפועל (נה"י), שזהו"ע דהוד שבחסד.

ואילו חסד שבהוד - עיקרו הוד, שהוא בקו השמאל, ובקו השמאל גופא - בסוף הקו, שענינו גבורה והעלם.

ואיך יתכן שחסד שבהוד שבסוף קו השמאל, הוא יום טוב, ואילו הוד שבחסד שעיקרו חסד שבהתחלת קו הימין, אינו אלא חול המועד?!

והביאור בזה:

כשנמצאים בסמיכות ליום טוב דיציאת מצרים, שאז מאיר הגילוי דחסד, חסד נגלה - אזי מספיק גם ההוד שבחסד, דרגא התחתונה דחסד (בנוגע לפועל), ולכן אין זה יום טוב אלא חול המועד;

וכל שהולכים ומתרחקים מהגילוי דהיום טוב ובאים למעמד ומצב של העלם, שזהו"ע הגבורה, כולל גם הוד שהוא ענף הגבורה - לא יכולים להסתפק בהוד שבחסד (כיון שהחסד אינו נגלה), אלא יש צורך לגלות את החסד שבהוד, היינו, שהכוונה הפנימית של ההעלם (הוד שהוא ענף הגבורה) היא גילוי (חסד), ואדרבה - גילוי נעלה יותר, שמצד גודל מעלתו הרי הוא יום טוב (למעלה מהוד שבחסד שאינו אלא חול המועד).[1]

הערות שוליים