שתיקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


כתר פירושו: חכה בשקט, בשתיקה. היות והשותק - גם במישור של הפשט - מפגין 'ביטול' והעדר
כתר פירושו: חכה בשקט, בשתיקה. היות והשותק - גם במישור של הפשט - מפגין 'ביטול' והעדר
הבעה, לכן 'שתיקה' ב[[חסידות]] מורה על '[[ביטול]]'.
הבעה, לכן 'שתיקה' ב[[חסידות]] מורה על '[[ביטול]]'{{הערה|מבוסס על הביטאון "[[פרדס חב"ד]]".}} .


שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות{{הערה|ע"פ מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור" תשי"ג אות ו'.}}.
שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות{{הערה|ע"פ מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור" תשי"ג אות ו'.}}.


<small>ערך זה מבוסס על הביטאון "[[פרדס חב"ד]]".</small>


[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־14:35, 17 באפריל 2014

שתיקה משמשת בלשון הקודש להעדר או הימנעות מן הקול והדיבור הפיסיים. מושג זה קשור לבחינת ה'כתר', בהתאם לפסוק באיוב "כתר לי זעיר".

כתר פירושו: חכה בשקט, בשתיקה. היות והשותק - גם במישור של הפשט - מפגין 'ביטול' והעדר הבעה, לכן 'שתיקה' בחסידות מורה על 'ביטול'[1] .

שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות[2].

הערות שוליים

  1. מבוסס על הביטאון "פרדס חב"ד".
  2. ע"פ מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור" תשי"ג אות ו'.